לא בכול שכונה

אתה מתאר את הקִרבה הנדירה והמיוחדת בין ביתך  לבין חורשת רידינג , מקום טבע ירוק, נעים ואהוב שנמצא ממש “מתחת לבית”. אתה מדגיש את ההנאה הפשוטה: לצאת מהבית ומיד לפגוש יופי, שלווה וטבע, דבר שלא קיים בכל שכונה.

יש ערך גדול לדברים הקטנים והיומיומיים שסביבנו. לא בכל מקום זוכים לקרבה כזו לטבע, ולכן חשוב להעריך את הסביבה שלנו, לשמוח במה שיש, ולהבין שמה שנראה מובן מאליו,  הוא למעשה מתנה מיוחדת.

יפה כתבת דני היקר

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

זכית לגור במקום שכזה, כשהטבע אופף אותך והוא סביבך להנאתך.  

.

תיאור רגיש-אישי על ההנאה ששואבים מהטבע

אלה שסמוך לבתיהם-שכונתם ישנה חורשה. 

יפה!

תודה רבה-גדולה וש"ש ומיטיבה, דני אהוב. 

<לב>

רבקה

---

דני יקר, דילגת על הפוסט שלי, "מעשה בראשית" -

אנא, קריאה + תגובה, ותודה מראש. 

רבקה

---

כאשר גרתי בירושלים היה מגדל גבוה בשכונה שלנו והבעלים הרשו להיכנס ולהגיע עד למעלה.

תמיד הרגשנו שזה מגדל "שלנו"

עד שמשרד החינוך רכש את כל המבנים כולל המגדל

ושם גדרות.

תודה לך דני היקר.

אשריך

בים המלט והפיח

דני יקר

********

לא בכל שכונה 

קיימים הנופים הירוקים הללו בורכת...

למזלי אני עובדת במקווה ישראל

ביה"ס חקלאי

והנופים מטריפים

עם השדות האינסופיים הפרושים,

טבע .... אוכל לנפש תרתי משמע.

לשבת מנוחה דני יקר

ממני עליזה.

דני יקר

תיארת כה יפה את המקום שחורשת רידינג תופסת בלבך.חורשה נפלאה. אצלי בלב חקוקים הן גם פוליטי והן גינת בית השחמט המקשרת בין ריו טאגור ורחוב האוניברסיטה(היום-חיים לבנון) ועוד כמה פינות חמד ברמת אביב. חבל שתכנית המתאר המתעדכנת מכוונת להריסת המרקם האורבני של רמת אביב בכלל, ונווה אביבים בפרט!!!

תודה על שיר משמר זיכרון