שֶׁלְּךָ

במקלט משובש בלב האפלה  בלילה ואור קטן זוהר בך, בהיר אוהב, מלא חמדה והוא שרוי בך בשרעפיך, נטוע צד פלגי ליבך, צרוב עמוק, חותם של אש המסמן אותך שלו. תודה רבה לך, המשך שבת טובה.

תודה, דני יקר, על שאתה קורא בשיריי ומבין ללבי ומגיב מהלב.

לימים טובים יותר! 

השיר מתאר אהבה עמוקה הנותנת אור דווקא בזמן של חושך ובלבול. בתוך מקום מוגן וסגור , "המקלט" , את מרגישה אור קטן ובהיר שמגיע מאהובך, אשר חי בתוכך, במחשבותיך ובליבך. אהבתו טבועה בך כמו חותם של אש, בלתי נמחק.

אהבה אמיתית יכולה להאיר גם בזמנים קשים, להעניק ביטחון, שייכות וכוח פנימי, ולהישאר חקוקה בלב לעומק.

מרגש כתבת BeeBee

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

תודה, שמוליק יקר על תגובה מחממת לב ועל איור יוצא מן הכלל.

חוממת את לבי בימים קרים וקשים אלה.

השיר נפתח בתיאור קודר – "לב האפלה", "לילה משובש" והשהות ב"מקלט". אלו מרמזים על תקופה של מלחמה, חרדה או משבר חיצוני. אל מול כל אלו, בתוך הדובר, זורח "אור קטן, בהיר, אוהב". האהבה היא המגן והנחמה מול הכאוס שבחוץ.

האהוב אינו נוכח פיזית (הוא "שוכן בשרעפיי", כלומר במחשבות ובחלומות), אך הוא נטוע עמוק בתוך הנפש – "לצד פלגי לבי". זהו דימוי של חיות וצמיחה המנוגד לשממה של המקלט.

 הסיום של השיר עוצמתי מאוד. האהבה מתוארת כ"חותם של אש" – דימוי המזכיר את שיר השירים ("שימני כחותם על ליבך... כי עזה כמוות אהבה"). האש הזו צורבת ומסמנת את הדובר באופן בלתי הפיך כשייך לאהובו: "שלך".

השיר מדבר על האהבה כעוגן של אור ושייכות ברגעים של חושך וחוסר וודאות.

מקסים ונפלא

תודה, אביה יקרה

על קריאה בשירי ועל הבנה עמוקה של המסר שבו.

טובהשיש נקודות אור בחשיכה

חיוני שיש אור קטן גם בחושך גדול

אהבה היא אור. פנס קטן המאיר אפלה גדולה. שייכות היא רוגע ובטחון. כה חשוב בעת צרה!

bb יקרה

***********

כשאומרים מקלט 

משמע אמרת מקום נודף קור

ואפרוריות ...

ומתוך אפלת המקלט

מבליח אור קטן

המסמן געגוע לאחד

מחמם לב

חותם אהבה ...

מיוחד הקצר היפה הנשלח :

לשבוע של אור ובשורה

עליזה.

תודה, עליזה עקרה

עלנקריאה ועל הבנה לעומק השיר הקטן הזה. אור קטן באפלה גדולה,

תודה על תגובה מחממת לב.

לימום אורים יותר. 

תודה, אילה.

לקריאה ותגובה בה לשירי.

תגובות לשיר הנן תמיד אור גדול ל! 

של אהבת אמת.

הרגשת "השייכות"

משל לסימון חותם צרוב  המגדיר שיוך, לא בהכרח פיזי.

כאשר המנעד העיקרי הוא ״שֶׁלְּךָ״.

בד"כ הרעייה/האהובה מבקשת מהאהוב שלה שלא ישכח אותה, ע"י כך של >  "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ".

משום שאם ישכח אותה הרי "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה"
ואילו כאן, האהובה "קושרת" עצמה במודע לאהובה.

-----

"האירוע" המתרחש במקום קטן, צר ובודד, גורם למשוררת גם לכתוב את מילותיה במינימליזם ההכרחי.
אהבתי מאוד.

תודה, בבר1 יקר

על קריאה והתייחסות לקצר הקטן הזה.

במיוחד אוהבת את ההקבלה למקורות. קטונתי, אבל אוהבת! 

לימי אור. ושהחושך יגורש!!!

באפלה, בתחושה הלא פשוטה האופפת אותך מגיח הוא וחותם אש לו. אני רואה בזה את האמונה. 

תודה, גלי יקרה

על קריאה ועל תגובה, על התחברות ועל ראיית היבט שלא חשבתי עליו.

בשמירה על אהבה שבלב חייבת להיות אמונה: אמונה בעתיד-גם כשההווה אפל אמונה בטוב-גם כשהרע מקיף אותנו, ואמונה בכח חזק מאיתנו-גם אם אינו אמונה באל.

תודה על פתיחת הדלת

הנובע מלב אוהב

תודה, אדם

על קריאה ועל תגובה ועל התייחסות.

אור בימים של חושך.