פצע מדמם / ליום הזכרון

עליזה יקרה ,

בשורות מעטות ועוצמתיות הצלחת לגעת בכאב שאינו מרפה, בזיכרון שנחרת עמוק בלב ומסרב להגליד. הדימויים החדים והכתיבה המרוכזת מעניקים לשיר עוצמה מטלטלת, המזכירה כיצד פצעי הנפש נשארים עדים חיים לזמן שחלף אך לא נשכח.

מרגש וכואב כתבת.

לילה טוב ושקט

שמוליק

שמןליק יקר

***********

הזמן לא מטשטש את הכאב,

לא מכהה .. 

עם הזמן נלווה אליו הגעגוע

תודה על מילים שמוליק יקר

ערב רגוע

ממני עליזה.

פצע נצח. פרח עד.

גל עד לחיים שאבדו-משני צדי הדלת שבקיר שבין חיים ומוות.

היאבת לתאר, עליזה יקרה.

עצבתי.

אומרים כי הזמן מקל, אך לא כך בשכול ובאובדן. הכאב רק מתעצם עם השנים וצורב יותר ויותר.

מטלטל, נוגע ללב: הכאב של השכול מלווה כול הדרך בתחושות קשות. תודה רבה לך עליזה היקרה, יום טוב, יהי זכרם ברוך של הנופלים. וצריכים לנטוש את המלחמות ולעשות מאמץ כביר לחיות בדו קיום.

כאב שלא מרפה

אכן, עליזה יקרה,

הזה הוא  הפצע של האבדן, שקיבע את מקומו בלב.

הזמן לא מכהה את הכאב

לא מטשטש את הזיכרון.

וכמו שכתבת, הוא מתחפר עמוק יותר ויותר.

אני יודעת, 

מתוך ניסיון אני יודעת...

תודה עליזה על מילותיך.

נורית יקרה

*************

מי כמוך חווה את הכאב

ביום יום על אובדנוֹ

של מוקי ז"ל

כאב שלא מרפה

קבע משכנו בלב

לא יחלוף לנצח

"במותם ציוו לנו את החיים "

תודה נורית על מילותיך

מברכת לערב שקט ככל שניתן

ממני עליזה.

עליזה אחות אהובה

כמה עצב וכאב יש בשירך.

אכן-השכול הנורא שפוקד אותנו גורם לנו

לדמם  ובסופו של יום הוא הופך לגלעד של אבנים

אליו אנו הולכים ביום הזכרון.

אחות אהובה-שנדע בעזרת השם רק ימים טובים

ללא מלחמות וללא הרוגים ושנחזה בביאת המשיח צדקנו

אמן ןאמן

בהמון אהבה ואושר לך אחות אהובה

אחותך תמיד

מרים

מרים אהובה

*************

עצב גדול לאומה שלמה,

כאב נערם כגל - עד

מחיר מלחמות ישראל ...

ולו נגיע למנוחה ולנחלה !!!

מחבקת ליום רגוע

לבשורות טובות

ולחג עצמאות שמח.

באהבה כנה

אחותך

עליזה

אחות אהובה

שימי לב לתגובתי אליך בשירי

באהבה רבה

אחותך