אחריי

ההכנה למסע: הבית הראשון מתאר התארגנות נפשית ופיזית. אתה לא אורז חפצים רגילים, אלא את הכאב ואת הדמעות. "מקל נדוד" הוא סמל מסורתי להלך או לנווד, מה שמעיד על כך שאתה יוצא למסע ארוך שבו אתה משאיר את חייך הקודמים מאחור.

הקרע והניתוק: הבית השני חושף את המחיר הכבד של המסע. אתה עוזב את המשפחה– אחים, ילדים ואשה ("אשת החיק"). המילים "לא נפרדתי" עשויות להעיד על פרידה חפוזה, בריחה, או אולי על כך שהכאב כה גדול שאינך מסוגל להישיר מבט ולומר שלום. זהו רגע של שבירת התא המשפחתי למען משהו אחר.

היעד - "ארץ חיים": הבית האחרון מסמל לידה מחדש. אתה הופך ל"הלך חי" הצועד בנתיב חדש. היעד הוא "ארץ חיים" – מושג שמשמעותו יכולה להיות מקום של מרפא, גאולה או פשוט רצון לחיות מחדש אחרי תקופה של "מוות" רגשי או סבל.

מקסים ונפלא שבטובה ומיטיבה

תודה רבה לך.

אתה ארזת כאב מבלי שנפרדת מאח, בת ובן יפים,  מאשת החיק וזה עבורך צעד מחודש בתיב ההלך החי לארץ חיים. תודה רבה לך אריק היקר, ערב טוב ושבת טובה.

הכאב והסבל ששנינו עוברים מלים לא יתארו לעולם.

התחושה הכי עמוקה שלי היא - החובה שלי ל-אחי גוברת על הכל.

תודה לך

.

קראתי פעם, ופעם נוספת, וקראתי שוב ו-

הכותרת: אחרַי. תחילה, קראתי "אחרֵי" - וזה

בלבל את קריאתי: הבנְתי שהכוונה היא "אחרֵי

יום הזיכרון ויום העצמאות. " טעיתי.

ב-"אחרַי" עולה משפטו הידוע של נרון, 

"אחרַי, המבול. "

האם לכך מתכוון דוֹבר השיר?

לקריאתי, להבנָתי, לא ל"אחרַי המבול" , שפירושו

"מ'אכפת לי [מה יקרה אחרי כן]" אלא 

ל-"מה יקרה אחרַי" - אחרי לכתו [של הדוֹבר].

ואז, קריאתי והבנָתי השתנו:

כדרכו של ההלך, שלא-פעם נתפש כ-נווד,

הדוֹבר אורז "צידה לדרך" שתכולתה כאביו,

לוקח "מקל נדוד", לא נפרד מיקיריו - שוב:

לקריאתי, להבנָתי, הפרֵדה אינהּ פיזית ממש

כי אם נפשית בעיקרהּ, - ויוצא לדרכו הפנימית, 

המחודשת (סליחה, בלי ניקוד), "בנתיב

ההלך החי / לארץ [ה]חיים" .

ל-"ארץ החיים" קונוטציות שונות, אריק. מצד

אחד, "ארץ ישראל" ביהדות, מאז הגלות

הראשונה ("על נהרות בבל"); מצד שני, 

ואחרי הציסמה/הניתוק מהנצרוּת, ובהשפעתהּ, 

"ארץ [ה]חיים" = העולם הבא. 

ברשותך: להבנָתי (שוב סליחה, בלי ניקוד),

"[ב]נתיב ההלך החי / לארץ [ה]חיים" =

הנתיב המוביל ל-"העולם הבא" - או: לְמוֹת

כל חי, כל בן אדם. 

מה-פירוש "צעד מחודש"?

קודם כול: מחודש = לא "חדש" - אלא שוב:  

הסבר לבית השני, בו הדוֹבר מדבר על שלא

נפרד מיקיריו-אהוביו. 

זה גם הסבר ל-אחרַי - הוא נודד אחריו-הוא, אחר

עצמו - אם כי בנדידה שונה, בתודעה שונה. 

שיר קשה-קשה לכתיבתו - ולקריאתו, ולהבנתו. 

תודה רבה-רבה לך, אריק יקר. <לב>

רבקה

---

לא התחבטתי ביני לביני רבות כשבחרתי באחריי על פני אחרי[E]

נדמה לי שהצלחת לנגוע ברובד עמוק מאוד של האבל.

תודה רבה ♥♥♥

אריק היקר,

שירך נוגע מאוד בלב. במילים מעטות הצלחת לצייר מסע של כאב, פרידה ותקווה מחודשת. הדימוי של אריזת הכאב וצרירת הדמעות עוצמתי במיוחד, והוא מוביל אל הצעד החדש בדרך החיים באומץ ובאמונה. יש בשיר עומק רגשי ועדינות שמותירים רושם חזק. אהבתי מאוד את המעבר מן השבר אל הבחירה בחיים.

שבת מבורכ ושקטה

שמוליק

בחירה בחיים על פני המוות לפעמים קשה מנשוא.

אישיותך ייחודית, ארזת את מקל הנדודים שלך, נפרדת מן המוכר ובחרת בנתיב חדש משלך,זה המתאים לך. זוהי ארץ החיים עבורך, מציאת האני המדויק שלך. 

כל בחירה לענ"ד היא מסלול חיים חדש.

תודה

ארזת צרור נדודים

שמת לחמך 

גם כאב ודמעה

יצאת לדרך חדשה.

כשהבחירה בידך

ונעשית בהשלמה מלאה

ההצלחה מובטחת.

המשך שבת טובה אריק

ממני עליזה.