על השירה

נורית יקרה,
הציטוט של חדווה הרכבי נוגע מאוד, משום שהוא חושף את המאבק הסמוי שמתרחש מאחורי כל שיר שנראה לעיתים כה פשוט וטבעי. גם אני מרגיש שלפעמים שיר נולד מתוך הבזק רגעי, אבל הדרך אליו רצופה מחיקות, היסוסים וחיפוש אחר המילה המדויקת. יש שירים שבאים כמעט בנשימה אחת, ויש כאלה שמתבשלים זמן רב עד שהם מסכימים להיחשף. אהבתי במיוחד את הדימוי שלא קוטפים שיר כמו מנגו מעץ , אלא הולכים אליו בדרך ארוכה, מתישה ולעיתים גם מסתורית. אולי דווקא אי־הוודאות הזאת היא הלב הפועם של השירה.

בהחלט ראוי הציטוט להתייחסות בצורת שיר או סיפור.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

אכן שמוליק ידידי, לא פשוט לכתוב שיר. 

גם אם הוא נכתב ברצף אחד, כמו באיבחת חרב,  אחר כך בקריאה שניה ושלישית מגלים כי

יש מילים לשנות יש מילים מיותרות ושוב עובדים עליו,

בקיצור - לא פשוט לכתוב שיר.

שבוע טוב ומלא השראה.

שיר אינו נכתב כך בהבלחה אחת כפי שנדמה, יש לעבד ולעבוד עליו עוד ועוד. המשוררת מתארת זאת נפלא.  

אכן, לא כך נכתב שיר.

וגם אם נכתב כך, יש לתת לו לנוח ואז לשוב אליו, ואז

מגלים שזה לא זה, ומתחילים לעבוד ולעבד

ואז לא פעם, השיר משנה  פניו ומגלה פנים חדשות.

לא פשוט לכתוב שיר.

.

אי אפשר להיות רציניים כל הזמן כולו, נכון?

אז אני עושה לי אתנחתא כדי לחייך מהמשפט

שבד"כ מעלים כדי לגונן על מדעי הרוח

מפני היחס הלא-מלא-הערכה של המדעים

האחרים, בעיקר: המדעים המדויקים:

"ספרות/תנ"ך/היסטוריה/ ... / זה לא

מתמטיקה." גם חדווה הרכבי נעזרת בו -

ושוכחת, או אינה יודעת, שהדרך אל הנוסחה

המתמטית לא יותר קלה מהדרך אל השיר ...

ואחרי שחייכתי: 

תודה רבה-גדולה על העיקר בציטוט שהעלית,

נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה. 

אוהבת אותך המון, שלך כל עוד, חיבוק, <לב>

רבקה הנודניקית

---

רבקתי היקרה, המון המון תודה

תודה על מילים הכל כך מדוייקות וההבחנה הזו ש...

שגם נוסחה במתימטיקה לא באה בקלות. גם היא מגיעה לפעמים

אחרי הרבה הרבה לילות ללא שינה.

וכמו בשיר, לפעמים נקודה אחת - משנה את כל המשמעות 

של השיר או של הנוסחה המתמטית.

אבל, רבקתי היקרה,

הכי הכי חשוב, אפילו יותר מהחיוך, היו לי המילים שלך,

אלו שבאו בסוף, אלו שאותן שבתי לקרוא

ואז עלה לי חיוך אמיתי על הפנים.

גמאני אוהבת אותך המון ומחבקת אותך

רבקתי האהובה.

.

הו. 

הו-ו-ו !!

עכשיו טוב לי. ממש-ממש: טוב לי עכשיו,

נוריתי. 

לא ראיתי קודם את תגובתך, ולא בדקתי שוב.

חיבוק לך, אהבָתי לך, נוריתי יקירתי, נוריתי

היחידה. 

שלך, <לב>

רבקה

---

שיר הוא מסע מייגע ולא רק חדווה הרכבי אומרת זאת. גם המשורר ח.נ. ביאליק. תודה רבה לך נורית היקרה, ערב טוב ושבת טובה.

אכן דני ידידי, לכתוב שירה זה באמת מסע

וכל מי שכותב יודע את זה.

אבל מי שאוהב שירה וכותב שירה, לא פוחד ממסעות

והוא מכתיף את התיק המילים על השכם ויוצא למסע הזה.