1479

צביקה היקר, שירך נוגע ללב ומצליח להפוך עץ גוסס לסמל אנושי של בדידות, כאב והזנחה , בתיאורים עדינים ועצובים שמותירים הד עמוק בנפש הקורא.

לילה טוב ושקט

שמוליק

טרם זמנו נדם העץ הזה, קרס לו. אהבתך לטבע גורמת לך לחוש חמלה עליו, אך יש גבול גם לה. ההתבוננות על העץ היא התבוננות על חיי אדם וקיצם בסופו של דבר. 

העץ במצב גסיסה לאחר שקרס. לא היה זקן מידי ויכול היה לשמח פוסעים על המדרכה ואתה תוהה כמה אתה יכול להתייסר. תודה רבה לך צביקה יקר, יום טוב.

את שמה לב שכל העצים בעיר שלנו ובעירנו הסמוכה בעלי מספרים?

הייחוד בשיר שלך, שעל אף המספר - העץ הוא אישיות מלאה בפני עצמה.

לא בחינם השוו אדם לעץ השדה.