מאוחר מדי

צביקה היקר,
בשורות מעטות הצלחת לצייר דרמה שלמה של קרבה, איחור וכאב. המעבר החד בין המחמאה המאוחרת לבין ה"צא מחיי" נוגע עמוק בלב וממחיש כיצד מילים שלא נאמרו בזמן עלולות לאבד את כוחן. אהבתי במיוחד את הסיום השקט עם הדמעה החרישית , סיום עדין ועוצמתי כאחד. שיר מרגש מאוד.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

שברי יחסים מוצגים כאן, מקרבה אל פרידה.  יפה מאוד! 

מתעשתת: אחרי שהסיר את האיסורים ובלע את לשדה עם ליבה והיא הביטה אל תוך תוכה וכששבה לה נשמתה קראה לו לצאת מחייה ודמעה חרישית נצצנה. תודה רבה לך צביקה יקר, שבת טובה.

מחד בליעה טוטאלית מאידך ויתור ופרידה.

.

משהו סדיסטי אצלו, 

וגם מזוכיסטי: הסתכן בכוונה. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

אגב: אני במדור "סיפורים" . <לב>

---