בחום גופו

תן לחיות ותן לשמוח.כשהייתי ילד היתתה הסבתא מפנקת אותי במיץ תפוזים ועוגה מקפולסקי. והיום? היום מה? נותנים לי כדורים כדי 

שאבריא ולא אהיה למטרד.... 

צביקה יקר,
השיר שלך מצליח ללכוד רגע עדין וכמעט כואב שבו החום שבחוץ והחום שבגוף מתערבבים זה בזה, יחד עם זיכרון הילדות שמופיע פתאום בתוך ההווה. יש כאן תחושה חזקה של מודעות עצמית לצד השלמה שקטה עם המצב, כמעט חלום בתוך ערות.

הסיום משאיר הד מסקרן מאוד , בין מחלה, קיץ ודמיון  וזה עובד יפה ומעורר מחשבה.

יפה כתבת,

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

מזג האוויר המתעתע מביא עמו מחלות, לאו דווקא הגיל. מחלות הנה היו תמיד, אתה זוכר את חום גופך עולה גם כילד בן 10. בריאות כרגע היא חשובה והחלמה מהירה. 

.

הערבובייה הזאת. 

בין זקנה למחלה. 

וזיכרונות מימי הילדות, כשהיה קל להבריא.

שיר טוב ונוגע, צביקה יקר.

תודה רבה - והחלמה מהירה. <לב>

רבקה

---

אם תוכל, אשמח לקריאה + תגובה בסיפור

שהעליתי במדור סיפורים, "תנ"ך, זה כל הסיפור"

רבקה

---

מעורר תהיות: אתה יושב בשמש הקיץ המתחיל עונת מעבר - בין זקנה ומחלה ואתה נזכר כבן 10 היית, בהפסקת בי"ס. יושב בשמש חולה והחום ממשיך לעלות. גם עכשיו וגם אז יש רפיון חושים, מתענג על החום הטופח המתערבב בחום גופו. הוא ממש חולה, יודע ומוזר, ובהקיץ חולם. תודה רבה לך צביקה יקר, שבת טובה.

עוטפת את השיר ומציגה את החוויה הלירית על צדדיה השונים" אז-עכשיו; בריא-חולה; צעיר-זקן.

חום גופו נמהל בזיכרונות 

ילדות ובבגרות

בין מצאות לבין הזייה ...

לשבוע מבשר

עליזה.