ממתין

מבטא רגשות מעורבים: את זכית בחדות ובבהירות שימים נוטשים כל לילה רגשות נראים ורצים בלא לדעת ובלא לחוש ובלא מידה ואת זוכה בחמימות החורף כשחורף פורש כנפי ציפור נודדת אחרונה על גג ביתך, עצמה מהולה בזוהר ובעצבות שוכנת ומתהפכת ומבצבצת... תודה רבה לך רבקה יקרה, המשך יום טוב.

רבקה יקרה,
השיר  נוגע מאוד ללב. הצלחת לתאר בצורה יפה את התחושה של אדם שסוחב בתוכו רגשות, כאב ועייפות, ובכל זאת ממשיך להרגיש, לחפש ולהמתין לאור ולחום. הדימויים של החורף, הציפור הנודדת והמעגלים שנוצרים מוסיפים לשיר עומק ועדינות מיוחדת. אהבתי במיוחד את התחושה שהנפש גם נשברת וגם ממשיכה לרקוד ולנוע קדימה. שיר עמוק, מרגש וכתוב ברגישות רבה.

יום טוב ושקט

שמוליק

בין החורף העוטף כאגרוף את אותה ציפור נפש[?], שרק מי שהחזיק ציפור אי פעם בידיו, יודע מהי הלמות לב, שבירות, עדינות.

בתוך האגרוף הזה נמצא יופי, גם ריקוד.

 השיר מתאר רגע של חשבון נפש קיומי. הוא עוסק בניסיון למצוא חיות ו"חמימות" בתוך עולם שנע מהר מדי, ובמעבר מתחושת כיווץ וכאב להשלמה עם תנועת החיים.

מקסים - חג לבן שמח לך

חשה כמוך - זוהר ובעצבות כאחד. התבוננות עמוקה על החיים, על קיצן אך עדיין בתנועה כוירטואוזיות גדולות של החיים - כרקדן. את. גם היא. 

פורש כנפיים

הקורא מצפה לאביב הטוב

לטעמי חיים ווצחוק

וכאן ,

נמהל כאב קורע

.

הייתי זקוקה מאוד לקריאתך, לתגובתך. 

תודה רבה-גדולה, יצחק יקר! <לב>

רבקה

---