שירים

הַשִּׁיר שֶׁלִּי הוּא רַק שֶׁלְּךָ

הַשִּׁיר שֶׁלִּי הוּא רַק שֶׁלְּךָ
 

וְהַמִּלִּים הַלָּלוּ שֶׁנֶּאֶסְפוּ בִּדְמָמָה

הוֹפְכוֹת כָּעֵת לְמַנְגִּינַת הַנְּשָׁמָה,

הֵן מְציפוֹת אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹר יָקָר

כּוֹתְבוֹת אֶת אֲשֶׁר לִבֵּנוּ כְּבָר שָׁר.
 

בּוֹא אֵלַי, קָרוֹב וְתָמִים,

בְּרִיתֵנוּ חֲזוּקָה, עֲמֻקָּה וּשְׁלֵמָה,

כְּמוֹ חוֹתָם עַל הַלֵּב שֶׁלֹּא יִמָּחֵק –

אֲנִי שֶׁלְּךָ, וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִתְרַחֵק.
 

וְהַמִּלִּים שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּדָמִי

יִשְּׂאוּ אוֹתָנוּ אֶל הָאֹפֶק,

שָׁם נִצְעַד יַחְדָּיו, תְּמִימִים,

בְּלֵב אֶחָד וּבְאוֹתוֹ הַדֹּפֶק.
 

כִּי אַתָּה לִי בַּיִת וּמִקְלָט

בְּסַעֲרוֹת הַזְּמַן, מָגֵן וּמִשְׁעָן,

שְׁבוּעַת עוֹלָם לָחַשְׁתִּי בַּלָּאט:

אֹחַז אוֹתְךָ, אָהוּב, לָעַד, כָּאן.
 

כְּמוֹ מִגְדַּלּוֹר בְּלֵב הַיָּם

אַתָּה לִי הָאוֹר בָּאֲפֵלָה,

רוּחִי תִּמְצָא בְּךָ אֶת הַשֶּׁקֶט

וּמַבָּטְךָ הוּא לִי תְּפִלָּה.
 

וּבֵין רִגעֵי הַשֶּׁקֶט וְהַסַּעַר

אֶל מוּל עוֹלָם רוֹעֵשׁ וּמִשְׁתַּנֶּה,

אַהֲבָתֵנוּ תַּעֲמֹד בַּשַּׁעַר

וְלִבֵּנוּ בִּנְתִיבָהּ יִפְנֶה.
 

גַּם אִם יִכְלוּ יָמִים וְרוּחַ תִּסַּע

וְהַנְּתִיבִים יִהְיוּ אֲרֻכִּים,

אֶת הַנִּיצוֹץ הַזֶּה דָּבָר לֹא יְכַסֶּה

כְּשֶׁאָנוּ יַחְדָּיו מִתְחַבְּקִים.
 

כְּמוֹ שָׁרָשִׁים בָּאֲדָמָה

אַהֲבָתֵנוּ עוֹד תִּצְמַח,

נָשִׁיר בְּיַחַד בִּדְמָמָה:

הַשִּׁיר שֶׁלִּי הוּא רַק שֶׁלְּךָ.


וְהַיּוֹם 27.5.26 - אַרְבָּעִים וָשֵׁשׁ שְׁנוֹת נִשּׂוּאִין
אַהֲבָה נִצְחִית, טוֹטָאלִית וּמְגוֹנֶנֶת 
 הַמַּעֲנִיקָה  כּוֹחַ מוּל תַּהְפּוּכוֹת הַמְּצִיאוּת.
פּוֹתַחַת אֶת  הַשִּׁיר וּמְסַיֶּמֶת בְּחִבּוּר שֶׁבֵּין מִלִּים, שִׁירָה וּמוּזִיקָה לְבֵין הָרֶגֶשׁ. הַמִּלִּים שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּדְמָמָה וּבְדָם הוֹפְכוֹת לְמַנְגִּינַת הַנְּשָׁמָה, מְצִיפוֹת אֶת הָעוֹלָם בָּאוֹר וּמְבַטְּאוֹת אֶת מָה שֶׁהַלֵּב כְּבָר מַרְגִּישׁ. בְּרִית אַמִּיצָה וְאִחוּד מֻחְלָט  קֶשֶׁר עָמֹק, שָׁלֵם וְתָמִים. הָאַהֲבָה מְתֹאֶרֶת כְּ"חוֹתָם עַל הַלֵּב שֶׁלֹּא יִמָּחֵק"  מְחֻיָּבוּת קְבוּעָה. אִחוּד חָזָק, עַד שֶׁהָעוֹלָם הַחִיצוֹנִי כֻּלּוֹ פָּשׁוּט מִתְרַחֵק וְנֶעֱלָם, נַמְשִׁיךְ לִצְעֹד  יַחַד בְּלֵב אֶחָד וּבְדֹפֶק מְשֻׁתָּף.  אַתָּה הָעֹגֶן, הַבִּטָּחוֹן, הַהֲגַנָּה וְיַצִּיבוּת. "בַּיִת וּמִקְלָט בְּסַעֲרוֹת הַזְּמַן", כְּ"מָגֵן וּמִשְׁעָן", וּכְמוֹ "מִגְדַּלּוֹר בְּלֵב הַיָּם" הַמֵּאִיר אֶת הָאֲפֵלָה וּמֵבִיא שֶׁקֶט לִרְוָחָה.  שֶׁתָּמִיד נִהְיֶה כְּמוֹ "שָׁרָשִׁים בָּאֲדָמָה" כִּי הָאַהֲבָה  אֵינָהּ חוֹלֶפֶת, אֶלָּא מַעֲמִיקָה, יַצִּיבָה וְצוֹמַחַת. וְלָכֵן אֲנִי מַצְהִירָה:-  "הַשִּׁיר שֶׁלִּי הוּא רַק שֶׁלְּךָ".
~
27.5.26
~

תגובות

דני זכריה / שֶׁתָּמִיד נִהְיֶה כְּמוֹ "שָׁרָשִׁים / 27/05/2026 15:03
שמואל כהן / מרגש לראות כיצד ארבעים ושש שנות נישואין הופכות בשיר לברית של לב אחד ודופק משותף. / 27/05/2026 15:08
גלי צבי-ויס / בדרך אל האופק / 27/05/2026 15:46
🐝🐝BeeBee / 🐝🐝 / 28/05/2026 13:24