פְּרָחִים

BeeBee יקרה,

שירך נוגע ללב בעדינותו ובכאבו. הפרחים מלווים את תחנות החיים , שמחה, אהבה, זיכרון ואובדן , והופכים לסמל מרגש של הרגש האנושי. במיוחד מרגש  המעבר מן הפרחים הצבעוניים אל הניצנים השחורים שנותרו בלב, והזעקה הכנה בסיום: "דַּי לַקְּבָרִים". במילים פשוטות אך עוצמתיות הצלחת לבטא געגוע, כאב ותקווה לעולם שיש בו פחות אובדן ויותר חיים. 

יום טוב ושקט

שמוליק

תודה, שמוליק יקר על קריאה נעימה על תגובה ועל הבנת המסר בשירי.

ימים קשים לנו היום. שירים קשים  ועצובים  נולדים היום.

לימי פרחים טובים יותר.

פרחים יכולים להינתן כמתנה בעת רומנטית, לאירועים משמחים. אך הפרחים הדומיננטים אצלך כאן הם אלה המניחים בבתי העלמין. והזעקה פורצת מפיך: לא עוד! עצוב ומצמרר. 

תודה, גלי לתגובה עדינה. ימים קשים לנו ימים אלה. ימים המולידים עצב וצער על חיים צעירים הנגדעים ומשאירי ם את הלב מרוקן ואת הפרחים -שחורים.

לימי אור. 

זועק: לפרחים יש משמעות רבה בחייך, את קשורה לפרחים, בשלל של אירועים השתמשת בהם ואת מבקשת שלא יקמלו פרחייך, די לקברים. תודה רבה לך, יום טוב.

תודה, דני יקר לקריאתך בשירי ולתגובתך.

השיר "פרחים" עוסק בכאב השכול, באובדן הנורא של חיילים בקרב, ובזעקה אישית וקולקטיבית להפסקת המלחמות והמוות.

באמצעות דימוי מרכזי של פרחים המייצגים את רגשות הלב ואת נשמות הלוחמים, השיר מתאר מעבר חד וחריף בין חיות, צבע ואהבה לבין קמילה, קבר ושחור.

תודה, אביה יקרה

על קריאה ועל תגובה על הבנה ועל הזדהות עם הרגש שבשיר, על התגובה למלחמות.

מחד גיסא רפררו אל תפיסת השחור בתרבות שלנו. מאידך גיסא הזכירו לי את רומן ההרתפקאות שכתב אלכסנדר דיומא "הצבעוני השחור".

תודה, אריק יקר על קריאה בשיר הדג אני והעצוב הזה. תגובה למה שאנחנו עוברים כאן..

באשר לספרו של אלכסנדר דיומא-קראתיו בנעורי-ולא זוכרת ממנו אפילו מילה! אבל קטונתי מהיות אפילו בשובל של סופר מפורסם שכזה! 

טקסט, כל טקסט הוא כמו דף תווים שהקורא מבצע אותם עפ"י אופיו, יכולותיו, כשרונותיו, רגשותיו, זכרונותיו וכו'

הקורא/ת הנו/ה האגף הימני במשוואת השיר. שווה ערך לאגף השמאלי שהוא השיר. וחיוני לו! 

BB יקרה

***********

יום בעקב יום

כמו מנטרה נישנית

נופלים חיילים

מהמיטב שלנו

מלח הארץ

והכאב מכרסם

בלתי נסלח ...

תקווה לימים טובים וורודים יותר

לשבת מנוחה

עליזה.

תודה, עליזה יקרה על קריאה ועל תגובה ועל הצער שאת חולקת עמי לגבי הטרגדיה של דור צעיר שמועלה לעולה.ויד אלוהים לא עוצרת את המאכלת!