שִׁיר הָרוֹקֶמֶת בֵּין הָעִתִּים

וְאָנֹכִי צוֹעֶדֶת בִּנְתִיבוֹת עוֹלָם,
בֵּין קֶדֶם, הַיּוֹם וּמָחָר,
הִטֵּיתִי אָזְנִי לְקוֹל עָלִים,
וּלְאִוְשַׁת צַמָּרוֹת בָּרוּחַ.

נִצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ בְּצִדֵּי דְרָכִים,
עֲלֵי כוֹתַרְתָּם יָפִיצוּ רֵיחַ,
וַתִּסְחָפֵנִי חֶמְדַּת הַטֶּבַע,
וַתִּבְלָעֵנִי בְּעִמְקֵי סְעִפֶּיהָ.

עַל כֵּן אֶשְׁקֹד לִרְקֹם אִמְרֵי שֶׁפֶר,
בְּחוּטֵי כֶסֶף וּבִרְבִידֵי זָהָב,
מִלִּים הַנְּתוּנוֹת בֵּין שֶׁמֶשׁ לְשֶׁמֶשׁ,
בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַמָּחָר.

חָבַאתִי אִמְרָתִי בְּמִסְתְּרֵי לִבִּי,
וּבְעֶמְקֵי נַפְשִׁי לְמִשְׁמֶרֶת עוֹלָם,
אֶשַּׁק לְכָל אוֹת בִּשְׂפָתַיִם חַמּוֹת,
כְּאֵם הַמְחוֹנֶנֶת יַלְדָּהּ הָרַך.

קְרוֹבָה וְרִחוֹקָה, בְּנֶגַע וְלֹא נֶגַע,
אַפִּיחַ חַיִּים בְּגוֹלֶם הַמִּלִּים,
חָגַרְתִּי כְּמִיהָה כַּחֲגוֹרָה,
וְכִמְעִיל עָטִיתִי אֶת הַיְצִירָה.

נַפְשִׁי תִּפְקֹד אַהֲבָה וְחֶסֶד,
וְתִצֹּק אוֹתָם כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב,
וַיְהִי הַנִּיב לְמַעְיַן חַיִּים,
כְּטַל חֶרְמוֹן הַיּוֹרֵד עַל נְוֵה דּוֹר.
~

אֲנִי פּוֹסַעַת בִּשְׁבִילֵי הַזְּמַן, בַּמֶּרְחָב הַשָּׁקֵט שֶׁבֵּין הָאֶתְמוֹל שֶׁכְּבָר חָלַף לַמָּחָר שֶׁטֶּרֶם נוֹלַד. הָרַגְלַיִם צוֹעֲדוֹת, וְהַלֵּב מַקְשִׁיב. אֲנִי עוֹצֶרֶת לְרֶגַע, מַטָּה אֹזֶן לִלְחִישַׁת הָרוּחַ בְּצַמָּרוֹת הָעֵצִים, מַבִּיטָה בְּפִרְחֵי הַבַּר הַצּוֹמְחִים בִּפְשָׁטוּת בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים, וּמַרְגִּישָׁה אֵיךְ הַטֶּבַע כֻּלּוֹ עוֹטֵף אוֹתִי, שׁוֹאֵב אוֹתִי פְּנִימָה אֶל תּוֹכוֹ, הוֹפֵךְ אוֹתִי לְחֵלֶק מִמֶּנּוּ.

מִתּוֹךְ הַחִבּוּר הַשָּׁקֵט הַזֶּה, מַשֶּׁהוּ בִּי מִתְעוֹרֵר. אֲנִי מַתְחִילָה לִרְקֹם. לֹא בְּחוּטִים רְגִילִים, אֶלָּא בְּחוּטֵי כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁל מַחֲשָׁבָה, מְחַבֶּרֶת יַחַד אֶת הַמִּלִּים הַמְּרַחֲפוֹת בֵּין הַיּוֹם לַמָּחָר. אֶת הַמִּלִּים הָאֵלּוּ אֲנִי לֹא מְפַזֶּרֶת לָרוּחַ; אֲנִי מַנִּיחָה אוֹתָן בַּעֲדִינוּת, לְמִשְׁמֶרֶת עוֹלָמִית, בַּמָּקוֹם הַכִּי עָמֹק וְכָמוּס בְּנַפְשִׁי.

כָּל אוֹת הִיא עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ עֲבוּרִי. אֲנִי נוֹשֶׁקֶת לָהֶן בִּשְׂפָתַיִם חַמּוֹת, בְּאוֹתָהּ אַהֲבָה וְרַכּוּת שֶׁבָּהּ אֵם נוֹשֶׁקֶת לְתִינוֹקָהּ הָרַךְ. בְּמַגָּע עָדִין, כִּמְעַט בִּלְתִּי מוּרְגָּשׁ – נוֹגַעַת וְלֹא נוֹגַעַת – אֲנִי מְפִיחָה בָּהֶן נְשָׁמָה, הוֹפֶכֶת גֹּלֶם שֶׁל אוֹתִיּוֹת לְיָצִיר חַיִּים. אֲנִי עוֹטֶפֶת אֶת עַצְמִי בִּכְמִיהָה, וְיוֹצֶקֶת לְתוֹךְ הַדַּף הַמָּתוּחַ אֶת כָּל הָאַהֲבָה שֶׁבְּתוֹכִי.
~