אֹקְיָנוֹס שֶׁל כִּסּוּפִים

אֹקְיָנוֹס שֶׁל כִּסּוּפִים

נַחְשׁוֹלֶיךָ יִשָּׂאוּנִי, בְּעֵת יָם יַפְרִיט גְּוָנָיו,

אֵין קֵץ לְמַשַּׁבָּיו, לִסְעָרָיו הַהוֹמוֹת,

גַּלִּים מַצְמִיחֵי-אֵבֶר יַמְרִיאוּ אֶל עָנָן,

וְאָנֹכִי פּוֹסַעַת עַל עָבֵי מָרוֹם.

רַק רְסִיסֵי גִּילָה יָפִיזוּ בְּהָגִיָּה,

רוֹנְנִים בְּמַחְשַׁבְתִּי עִם שִׁירַת הַמְּצוּלָה.

אִם תִּנְקֹף בְּךָ בְּדִידוּת, כְּדִקְרַת כְּאֵב,

אֶכְתֹּב לְךָ שִׁירֵי עֲגָבִים בִּשְׂפַת עֵבֶר,

וּבְכָל לָשׁוֹן וְנִיב, אַף בִּשְׂפַת הַיָּם,

אִישׁ זוּלָתְךָ לֹא יָבִין – לֹא יֵדַע.

אֶעְטְפְךָ בְּאִמּוּץ, בִּנְשִׁיקוֹת תַּאֲוָה,

אֶמְחֶה מֵעַל מִצְחֲךָ אֶת נִטְפֵי הַיֶּגַע.

אֲפַזֵּר אַבְקָנִים סְפוּגֵי עֶרְגָּה וָנֹעַם,

בְּשַׁלְוָה הַשְּׁרוּיָה עַל מֵי מְנוּחוֹת,

אֶשְׁאַף אֶת נִיחוֹחֲךָ, עֵת בָּשְׂמִי הַמֻּכָּר

יִתְמַזֵּג בְּעוֹרְךָ, יִתְעַרְבֵּב לְאֶחָד.

אֵצֵא בִּמְחוֹל שִׂמְחָה, גּוּפִי כֻּלּוֹ כִּסּוּפִים,

בְּאַהֲבָה נָגוּעַ, כְּמֵהַּ וְנֶחְשָׁק.

כָּל עוֹד נִמְצָא אַתָּה בִּמְחִצָּתִי,

וְאַתָּה – הִנְּךָ בָּא, נִסְעָר וְנִפְעָם,

סְקֶפְּטִי וְתוֹהֶה עַל כַּרְעֵי הַבִּצָּה.

אַךְ נַחְשׁוֹלֶיךָ יִשָּׂאוּנִי, יַנִּיחוּנִי בְּרֹךְ,

כָּךְ אֶהְיֶה לְךָ – אוֹקְיָנוֹס שֶׁל אַהֲבָה.

~

בְּנִגּוּד לְחֶזְיוֹן הַבָּמָה, בַּמַּיִם הַתַּפְאוּרָה מְחַלֶּפֶת פָּנֶיהָ בְּלִי הֶרֶף. מָה אֲהַבְתִּי לַעְמֹד שָׁם, בִּנְקֻדַּת הַמִּפְגָּשׁ הַנִּצְחִית בֵּין רָקִיעַ לְמַיִם. שָׁם, עֵת כָּל הַהֲגִיגִים מִתְנַקְּזִים אֶל הָאֹפֶק, אֲנִי מוֹצְאָה עַצְמִי פּוֹסַעַת בִּמְבוֹכֵי מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם שֶׁל עוֹבְרֵי הָאֹרַח: הוֹרִים הַמְּקִימִים מִבְצְרֵי חוֹל עִם עוֹלְלֵיהֶם, אֲנָשִׁים הַשּׁוֹקְדִים על מִצְעַד הַבְּרִיאוּת וְהַחֹסֶן – אוֹ שֶׁמָּא רוֹדְפִים אַחַר מִשְׁקָל מְאֻזָּן וּקְרֶטֶן שֶׁל אֹשֶׁר, עֲלָמוֹת הַטּוֹבְלוֹת בְּקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לְהַשְׁחִים עַד יֹפִי, וְתוֹפְסֵי הַגַּלִּים הָרוֹכְבִים עַל גַּבֵּי קֶצֶף. אֲנִי מַבִּיטָה בַּמִּשְׁבָּרִים, גַּל רוֹדֵף גַּל כִּמְשַׂחֲקִים בִּמְחוֹל תּוֹפֶסֶת חוֹפִים, מְשַׁנִּים גְּוָנֵיהֶם וּמְחוֹלְלִים אֶל עֵבֶר הַיַּבָּשָׁה.לְפֶתַע בִּצְבֵּץ סַרְטָן אֶחָד מִן הַחוֹל. בִּקַּשְׁתִּי לְהַנְצִיחַ אֶת הָרֶגַע, אָרַבְתִּי לוֹ בִּדְמָמָה, אַךְ הוּא חָמַק מִיָּד אֶל מְאוּרָתוֹ – כַּנִּרְאֶה הֵבִין כִּי עִם בַּת-עַקְרָב יֵשׁ לוֹ עֵסֶק.מִשְׁפָּחוֹת עַל טַפָּן וְאָהֳלֵיהֶם נִקְבָּצִים אַט-אַט על הַחוֹף, קוֹבְעִים אֶת מוֹשָׁבָם, פּוֹרְשִׂים שֻׁלְחָנוֹת עֲמוּסֵי מַטְעַמִּים. שֹׁבֶל הַנִּיחוֹחַ נִשָּׂא בָּרוּחַ וּמַגִּיעַ עַד אֵלַי: רֵיחָם שֶׁל מַאֲפֵי הַבָּצֵק וְהַבֵּיצִים הַשְּׁחוּמוֹת, וּלְעֵת צָהֳרַיִם – עֲשַׁן ה--צְּלִי הָעוֹלֶה מִן הַגֶּחָלִים.בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הַחוֹף עֲדוּן-שַׁלְוָה וּכְמִשּׁוֹמֵם, אַךְ לְאַט-לְאַט הוּא הוֹמֶה אָדָם עַד דִּמְדּוּמֵי עֶרֶב, בָּהֶם הַשֶּׁמֶשׁ מַקְרִיבָה אֶת נַפְשָׁהּ וּמְדַמֶּמֶת אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם. אָז אָנֹכִי מְנַסָּה לִטְבֹּל אֶת אוֹתִיּוֹתַי הַשְּׁחֹרוֹת בְּצֶבַע הָאַרְגָּמָן, לִלְכֹּד שֶׁמֶשׁ אוֹ אַדְוָה, לְהֵאָחֵז בְּשִׁבְרֵי אוֹפְּטִימִיּוּת לִקְרַאת הַבָּאוֹת – יָמִים שֶׁל אִי-וַדָּאוּת, מְצָרִים וּתְהוֹם
~

~
~