אחותי

לחשוב שאני סוס פורה... בהחלט מעביר בשופי את הטיסה, אחי/אחותי :-)

.

התוצאות של השימוש ב-אחי-אחותי מרחיקות

לכת. 

דיבר אליי. מאוד. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

צביקה היקר,

שיר כן, אמיץ ונוגע. במעט מילים הצלחת לתאר את המאבק הנצחי בין היצר, הזיכרון והזמן, ולהזכיר שגם השנים אינן מאלפות את כל אשר שוכן בלב האדם. סוסי המוסטנג הופכים כאן לסמל עוצמתי של החופש והפראיות שנותרים בנו תמיד. נהניתי מאוד לקרוא.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

על המסך במושב שלך במטוס אתה רואה את סוסי המוסטנג ממשיכים לדהור. וכשהם מיוחמים שום אילוף לא ישקיט אותם. יש מה ללמוד מזה, אחי. ואולי באנלוגיה מסוימת: הגיל-הוא הרצון לאלף אותנו/אותך, אבל אפילו הוא לא ישקיט בך להט כזה או אחר. וזה סימן שאתה צעיר. 

חורג ממנהגך: אתה לא אוהב שקורים אחי או אחותך, שונא את צורת הדיפור הזאת ובכל זאת כאן בטיסה משתמש להנאתך בתוך-תוכך. עברת את גיל ה-80 ואתה עדיין מתרגש מסוסים משובחים, גזעיים, סוסים שאולפו ועדיין אינם נכנעים. אתה מסיט מהם לרגע את העיניים, איך יתכן, אחותך, שגם בגילך עוד נותרה בך בהמה שלא אולפה... תודה רבה לך צביקה יקר, שבת טובה.

קבל שותף....