והייתי ניו יורק ועוד..

והייתי..כנף של פלדה
בנין של בטון,
ואיש ואיש ברגע אחרון,
בשיחת טלפון.
והייתי..האש ותמרות עשן,
וקרעי פלדה, ןקרעי אדם,
בניין קורס, וענן עשן חונק, רודף,
והייתי חי, זועק,
נספג בהריסות.
והייתי האימה וההלם,
ומלאך מוות גואל.
רחובות המומים, אנשים תמימים,
כוחות הצלה, הייתי רופאים,
הייתי קירות בטון מוסטים,
חיים מוצלים,
הייתי גוויות מתים.
הייתי מטוס, מגדלי תאומים,
מוות בשמיים בלי עננים,
צליל התבקעות מזוויע,
מטוס מיורט עם נוסעים,
הייתי כל האימה,
כל המון העם הנרצחים,
בכל הדתות, האמונות, הצבעים,
הקופצים אליי מוות,
הקבורים בהריסות,
הנסים על נפשם.
והייתי מלאה את צבע המוות,
מגעו..ריחותיו,
הייתי התגלמות החורבן.

והייתי באלם, בהלם,
כמו כולם.
ואני כאן לזכור,
את רחובות הדם,
והמון אדם..שנדם.