שתי טיפות מים

תודה לך על השיר היפה הזה.

צביקה היקר,

שירך לוכד ברגישות רגע יומיומי והופך אותו למסע פנימי של זיכרון, געגוע והתבוננות. תיאור המים הזולגים על הקיר והאנשים החולפים מבעדם יוצר אווירה כמעט חלומית, שבה המציאות והזיכרון מתערבבים זה בזה. אהבתי במיוחד את הדימוי של "שתי טיפות מים" , הוא מצליח לבטא לא רק דמיון חיצוני, אלא גם את ההבנה העמוקה שלעיתים הדבר הקרוב ביותר למוכר לנו עדיין אינו אותו אדם. שיר עדין, מדויק ומעורר מחשבה.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

המרחקים מעצימים את הגעגוע. שתי טיפות מים-היא. והנה דמותה צפה וקולחת בך כמו המפל אשר אל מול עיניך. 

נלהב: בעיר הבירה הירוקה חולפים אנשים מרחבי העולם בשלל גזעים ואתה רואה אפילו אותה, אישה שדמתה לה, כל כך דומה לה אבל היא הייתה צעירה ממנה בעשרים שנה ובכל זאת אחות תאומה וטיפות המים מן המפל לא מרפות. תודה רבה לך צביקה יקר, שבת טובה ושקטה.

.

הו.

רגיש-רגיש. ונוגה. 

דיבר אליי. מאוד. ואהבתי. מאוד. 

תודה רבה-רבה עליו,

ורק טוב, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

תודה ותהנה היכן שאתה ככ נפלא למצוא דימיון דומה ככ 

סופסוף שירה אחרת מבית היוצר..שירה יפה וקולחת ..אפילו מצננת בטיפות המים הרבות שבה..תמשיך בסגנון הזה צביקה ידידי..תעלה שלב..

שבת שלום מבורכת נעימה וקרירה..דש לגליה..

ממני שמאי.