הבזקים

.

הו.

הפתעת אותי - לא הייתי מוכנה לשיר הזה, 

לשיר כ-זה. 

הבית האחרון - מִסְפֵּד יאה לאהבה. 

תודה רבה על השיר, אדם יקר. <לב>

רבקה

---

אדם היקר,

שיר חזק ומטלטל, שבו כל "הבזק" חושף עוד שכבה של כאב וגעגוע. דימויי הטיסה, הנחיתה ושדות הקטל של האהבה יוצרים מסע מרגש של אדם שמנסה להמשיך הלאה, בעוד ליבו נשאר מאחור. מרגש במיוחד  הסיום החד והכואב, שממחיש כיצד האהבה שנגמרה נעלמת בשקט, כאילו לא הייתה. כתיבה יפה, חדה ומלאת רגש.

יום טוב ושקט

שמוליק

במיוחד את ההתחלה עם הקרואסון שחייך יהיו יותר מהבזק 

מה בין אהבה לאכזבה ? כ״ז. והשיר ממלא את המרווח! עצוב והומוריסטי-כאוב ומשלים! מזלך שנתנו לך קרואסון, ולא חביתת-מוות! כך יש עוד תקווה!

עת פרידה היא זו. כבר בהיכנסו למטוס מתחיל הגעגוע לצרוב בלב. אהבה שתמה. 

עצבונה של

אהבה..

נוגע..

תודה רבה

אדם.