נְגִיעוֹת שֶׁל מַבָּט
בְּאִטִּיּוּת מְטֻפְטֶפֶת, כְּבְמַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים,
הִיא סָכָה אֶת גּוּפָהּ בְּמֵי בֹּשֶׂם עֲמֻקִּים.
אֶצְבְּעוֹתֶיהָ מְשׁוֹטְטוֹת עַל עוֹרָהּ הָרוֹחֵץ,
וְהִיא כֻּלָּהּ רְטִיבוּת חַמָּה, כֻּלָּהּ לַחוּת שֶׁל קֵץ.
אֶצְבְּעוֹתֶיהָ לְאַט יַשְׁכִּיחוּ שֶׁהֵן בִּכְלָל שֶׁלָּהּ,
וְיִדַּמֶּה כִּי הֵן יָדָיו הַנִּכְסָפוֹת, הַנּוֹגְעוֹת בָּהּ בִּמְחִילָה.
הִיא מְפִיחָה חַיִּים בַּיֹּפִי, בָּאִשָּׁה שֶׁבָּהּ פְּנִימָה,
מְכִינָה בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ אֶת הַגּוּף, כְּמֵהָה וְרוֹטֶטֶת זִמָּה,
לְמַעַן הָאֶחָד וְהַיָּחִיד, שֶׁכָּל כָּךְ רָצְתָה בּוֹ תָּמִיד.
הִיא תִּלְבַּשׁ שִׂמְלָה צְחוֹרָה, כְּעָנָן שֶׁל טֹהַר,
תְּסָרֵק אֶת שְׂעָרָהּ הַגּוֹלֵשׁ בְּאוֹר הַזֹּהַר.
תַּעֲצֹם אֶת עֵינֶיהָ, תָּסוּךְ חִיּוּךְ אֲצִילִי וּמְזֻקָּק,
וְתָבוֹא עָדֶיךָ, נְכוֹנָה, בְּצִינוּפֵי הִתְרַגְּשׁוּת וּמֶרְחָק.
קְרָא לָהּ – וְהִיא תִּכְרַע לְפָנֶיךָ כְּסוּפָה,
תִּקְרָא אֵלֶיךָ מִתּוֹךְ נַפְשָׁהּ הַחֲשׂוּפָה:
"קָחֵנִי, כֻּלִּי שֶׁלְּךָ, עַד תֹּם,
קַח כָּל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ, אֶחְפֹּץ בּוֹ גַּם אֲנִי הַיּוֹם".
הִיא תִּתְמַסֵּר כָּלִיל, נִכְנַעַת וְנִכְמֶרֶת,
אֶל מוּל הַמַּסָּע הַסּוֹקֵר שֶׁל עֵינֶיךָ, כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת.
מַבָּטֶיךָ הַתָּרִים אֶת פָּנֶיהָ, מְגַשְּׁשִׁים בַּחֲשֵׁכָה,
חוֹרְשִׁים אֶת גּוּפָהּ, שַׁעַל אַחַר שַׁעַל, לְלֹא מְבוּכָה.
בְּלִי לְהַחְמִיץ אַף נְקֻדָּה, אַף רֶטֶט נִסְתָּר,
הֵם עוֹשִׂים בָּהּ מַמָּשׁ "דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה" – בְּלֹא מּוֹתָר,
גַּם אִם בְּלִי גַּעַת, רַק בְּכֹחַ הַמַּבָּט –
הֵם חוֹדְרִים אֶל הַמַּעֲמַקִּים, אַט אַט.
אַךְ עוֹד בְּטֶרֶם תִּלְחַשׁ לָהּ בְּקוֹלְךָ הַחַם:
"בּוֹאִי, בּוֹאִי עַד אֵלַי, עַד קְצֵה הָעוֹלָם",
אוֹ אוּלָי תֹּאמַר: "בּוֹאִי עָדַי, עַד בְּלִי דַּי",
דַּע לְךָ, אָהוּב:
הִנְנִי בָּאָה מֵאִי רָחוֹק, מֵאֵי-שָׁם בַּמֶּרְחָב,
בָּאָה מֵאִי שֶׁשְּׁמוֹ הוּא "אִי אֶפְשָׁר" עַכְשָׁו.
וְלֹא נְהַתֵּל עוֹד בַּגּוֹרָל,
הָאֶפְשָׁרִי – נוֹתַר מֵעֵבֶר לָעֲרָפֶל.
~
הַהִתְמַסְּרוּת שֶׁמֵּעֵבֶר לַזְּמַן
יֵשְׁנָהּ תְּשׁוּקָה שֶׁאֵינָהּ זְקוּקָה לְמַגָּע כְּדֵי לְהַצִּית אֶת הַדָּם, אֶלָּא נִרְקֶמֶת בְּלַהַט חָרִישִׁי שֶׁל כְּסוּפִים וְזִמָּה. הִיא עוֹמֶדֶת שָׁם, עֵרֻמָּה וַעֲטוּפָה בְּנִיחוֹחַ הַבֹּשֶׂם וּבְעַרְפִלֵּי הַלַּחוּת, וְכָל תְּנוּעָה שֶׁל אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עַל עוֹרָהּ הַלַּח הִיא הַבְטָחָה לַמִּפְגָּשׁ הַמַּרְעִיד עִמּוֹ. בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת וּבְנֶפֶשׁ רוֹטֶטֶת, הִיא מַלְבִּישָׁה אֶת הַגּוּף הַכָּמֵהַּ בְּטוֹהַר הַשִּׂמְלָה, מוּכָנָה לְהַפְקִיר אֶת כָּל כֻּלָּהּ לִרְצוֹנוֹ, לִכְרֹעַ, לְהִתְפָּרֵק, וְלִזְעֹק אֶל תּוֹךְ חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה: "קָחֵנִי, כֻּלִּי שֶׁלְּךָ".וְהוּא, בְּמַבָּטוֹ הַטּוֹרֵף, הַסּוֹרֵק – חוֹרֵשׁ בָּהּ נְתִיבִים עֲמֻקִּים שֶׁל אֵשׁ בּוֹעֶרֶת. זֶהוּ קֶסֶם חָדָר וְנוֹעָז שֶׁל "דֶּרֶך גֶּבֶר בְּעַלְמָה", שֶׁבּוֹ הָעֵינַיִם פּוֹשְׁטוֹת אֶת בְּגָדֶיהָ, נוֹגְעוֹת בְּכָל נְקֻדָּה וְחָשׂוּפוֹת אֶת כָּל סוֹד, מְבַקְּעוֹת אֶת הַהֲגַנּוֹת וְחוֹדְרוֹת אֶל הַמַּעֲמַקִּים בְּלִי שֶׁכָּל נִיד עוֹר יִתְרַחֵשׁ. זוֹהִי הִסְתַּעֲרוּת עַל סַף הַתְּהוֹם הָאִירוֹטִית, הַחַמָּה וְהַמַּרְעִידָה ביותר.אַךְ בְּשִׂיא הַלַּהַט הַמְּזֻקָּק וְהַנּוֹעָז הַזֶּה, מִתְנַפֶּצֶת הָאֱמֶת הַכּוֹאֶבֶת וְהַמְּטַרֶפֶת מִכֹּל. הַהִתְמַסְּרוּת הִיא טוֹטָלִית, אַךְ הַמִּפְגָּשׁ נָטּוּעַ בְּמָקוֹם אָסוּר וּבִלְתִּי מֻשָּׂג. הִיא בָּאָה מֵאִי מְרֻחָק, מִמַּמְלָכָה שֶׁכֻּלָּהּ "אִי אֶפְשָׁר". תַּעֲנוּגָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּקָה הַזּוֹ נִשְׁאָר נִצְחִי וּמְכַשֵּׁף דַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְסָרֵב לְהִכָּנַע לַמְּצִיאוּת, וְנוֹתָר חַם, פּוֹעֵם – וּמֵעֵבֶר לָעֲרָפֶל
~
