קנאה

אדם היקר,

שיר חושני ומלא תשוקה, שבו הקנאה מקבלת חיים משלה והופכת כמעט לדמות המתבוננת מן הצד באהבה הבוערת. אהבתי במיוחד את הדימויים העשירים : המדבר, השקיעה, הכוכבים, הרי יהודה והלגונה הכחולה , כולם מתחברים למארג פיוטי עז ומלא צבע. הסיום, „אני קנאה, לזו האהבה”, יפהפה ומותיר הד עמוק של געגוע, השתאות ואולי גם כאב. כתיבה רגישה ומרשימה מאוד. ערב טוב ושקט

שמוליק

הקונטרסט בין תדמית המדבר היבש וחזיון האהבה המתפרצת והתשוקה מצטייר במכחול דק של אמן המילים. אתה אמן מילים נפלאות, אדם יקרב תודה על תמונה יפהפייה שטווית במשיחות מכחולך. 

מבטא חוסר שביעות רצון: שמש המדבר אמר לכוכבים אני קנאה לזו האהבה. תודה רבה לך אדם היקר, לילה טוב. 

להפוך את התשוקה - שהיא עצם מופשט, לצבע שהוא שם עצם מוחשי, זה נפלא בעיניי.

אהבה ותשוקה כה חזקות, עד כדי קנאה של כוחות אלמותיים כמו מדבר וכוכבים.

יפה.

.

הדימויים. הדימויים. 

והכאב. 

תודה רבה-רבה, אדם יקר. <לב>

רבקה

---

מעין אנלוגיה לחיים, זו האהבה המציתה את החיים הצחיחים . 

כשהתשוקה ניצתת יש להכל תחושה ושם כל נשימה מדליקה עוד עוד ואני נשרפת 

מדבר וכוכבים

קנאה בבני אנוש

כמה יפה