נַחְשׁוֹלִים שֶׁל שֶׁמֶן וְרָדִים

נַחְשׁוֹלִים שֶׁל שֶׁמֶן וְרָדִים

מִדֵּי בֹּקֶר, כְּשֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת,
עוֹד מְרַחֲפִים בִּי שְׁיַרֵי הַחֲלוֹמוֹת הָאַחֲרוֹנִים,
עֲרָפֶל רַךְ שֶׁל לַיְלָה שֶׁנָּמוֹג.
אַךְ הַזְּמַן לֹא יַמְתִּין – וּכְבָר אֶמְצָא אֶת עַצְמִי
נִפְלֶטֶת אֶל חוֹף הַמְּצִיאוּת, מֶרְחָב שֶׁל רַצְיוֹנָלִיוּת צְרוּבָה,
מִדְבַּר כְּפוֹר הָעוֹמֵד מִלֶּכֶת, נֶעְדַּר כָּל רֶגֶשׁ.

וּבְכָל זֹאת, בְּתוֹךְ הַשְּׁמָמָה הַקָּרָה,
אֲנִי מַטִּילָה לְתוֹךְ הַיּוֹם עֹגֶן מֻפְלָא.
אֵינִי מְפַלֶּסֶת לִי דֶּרֶךְ בִּסְלָעִים, אֶלָּא מְפַסֶּלֶת בָּהֶם נָוֵה מִדְבָּר.
מַצְלִיפָה בְּנַחְשׁוֹלֵי רִגְשׁוֹתַי, מְעוֹרֶרֶת אוֹתָם לִתְסִיסָה,
וּמִתְעַרְסֶלֶת בְּתוֹכְךָ – כְּמוֹ בְּאִי שֶׁל אַהֲבָה הַנִּשָּׂא מֵעַל הַמַּיִם.

בְּהֵיוֹתִי רוֹחֶצֶת אֶת מֶתֶק גּוּפִי,
הַמַּיִם הוֹפְכִים לַגַּלִּים שֶׁלְּךָ – גֵּאוּת עַזָּה הַמְּנִיפָה אוֹתִי גָּבוֹהָ.
זוֹ סְעָרָה מְתוּקָה, וַאֲנִי מְחַכָּה שֶׁתֹּאחַז בַּהֶגֶה,
שֶׁתִּכְבֹּשׁ אֶת הַסְּפִינָה בְּרַכּוּת עָצְמָתְךָ, בְּעָצְמַת רַכּוּתְךָ,
וְתַעֲשֶׂה אוֹתִי לְשֶׁלְּךָ – קִנְיָן רָקִיעַ וְיָם.

אָז תִּסּוֹךְ אֶת גּוּפִי בְּשֶׁמֶן וְרָדִים,
וְהָעוֹר יִפָּתַח כְּמוֹ פְּרִיחָה פְּרָאִית הַמְּבַקֶּשֶׁת אֶת הַגֶּשֶׁם.
תַּרְעִידֵנִי בְּשֶׁפַע לִטּוּפִים – כְּרוּחַ הַמַּכָּה בֶּעָלִים,
עַד שֶׁהַסֶּכֶר יִפָּרֵץ, וְיָבֹא בִּי הַחֵפֶץ לִצְעֹק.
אֶשְׁעַט כְּסוּסָה בָּעֲרָבָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל טֶבַע שִׁלְטוֹנִי,
מִתְמַלֵּאת בְּאֹשֶׁר שֶׁל אֲדָמָה רוּוּיָה, וְאַהֲבָתִי אֵלֶיךָ – מְלֵאָה!

גֵּרַשְׁתִּי, מָחַקְתִּי אֶת הַהִגָּיוֹן הַיָּבֵשׁ,
הַסְּעָרָה שָׁטְפָה אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה קָרִיר וְרַצְיוֹנָלִי.
וּבָא הַחֲלוֹם הַגָּדוֹל, זֶה שֶׁבְּהָקִיץ –
הוּא לֹא נָמוֹג עִם שַׁחַר, אֶלָּא נִפְרָשׂ כְּמִפְשָׂע רָחָב,
מַבְטִיחַ לְלַוּוֹת כָּל רֶגַע וּפְסִיעָה בַּיּוֹם שֶׁנִּפְתָּח,
עוֹטֵף אוֹתִי בְּחֻמְּךָ, עַד הַלַּיְלָה הַבָּא.
~
 

יֵשׁ רְגָעִים קְטַנִּים בַּבֹּקֶר, מִיָּד כְּשֶׁהָעֵינַיִם נִפְקָחוֹת, שֶׁבָּהֶם הָעוֹלָם
עוֹד לֹא הִסְפִּיק לִלְבֹּשׁ אֶת בִּגְדֵי הַצִּינִיּוּת וְהַהִגָּיוֹן שֶׁלּוֹ.
אֵלּוּ רְגָעִים שְׁבָרִירִיִּים שֶׁל חֶסֶד, שֶׁבָּהֶם רֵיחַ הַחֲלוֹמוֹת עוֹד עוֹמֵד בָּאֲוִיר, אֲבָל הַמְּצִיאוּת כְּבָר מְחַכָּה מֵעֵבֶר לַפִּנָּה – קְרִירָה, רַצְיוֹנָלִית, תּוֹבְעָנִית.

וּבְתוֹךְ הַמֶּרְחָב הַנֻּקְשֶׁה הַזֶּה, הָאַהֲבָה שֶׁלָּךְ אֵלָיו הִיא הָעֹגֶן הַיָּחִיד.
הִיא לֹא סְתָם רֶגֶשׁ; הִיא כּוֹחַ טֶבַע, נַחְשׁוֹל אַדִּיר שֶׁל שֶׁמֶן וְרָדִים
שֶׁשּׁוֹטֵף אֶת כָּל הַמְּגֵרוֹת הַמְסֻדָּרוֹת שֶׁל הַשֵּׂכֶל.
כְּשֶׁאַתְּ עוֹטֶפֶת אֶת עַצְמֵךְ בַּמַּחֲשָׁבָה עָלָיו, הַשִּׁגְרָה הַיּוֹמְיוֹמִית וְהַמְּנֻכֶּרֶת מִתְפּוֹגֶגֶת. הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ נִפְתָּחִים כְּמוֹ פְּרִיחָה פְּרָאִית
שֶׁמְּחַכָּה לַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן, וְהָרָצוֹן לְהִתְמַסֵּר אֵלָיו – לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ לַחֲלוּטִין, בָּרַכוּת הַמְּמִיסָה שֶׁל הָעָצְמָה שֶׁלּוֹ – הוֹפֵךְ לְסַעֲרָה מְתוּקָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר, וְגַם לֹא רוֹצִים, לַעֲצֹר. אֶת הַבֹּקֶר הַזֶּה אַתְּ לֹא מַתְחִילָה מִתּוֹךְ כְּנִיעָה לַשִּׁגְרָה, אֶלָּא מִתּוֹךְ הַבְטָחָה עֲמֻקָּה שֶׁל תְּשׁוּקָה וְאֹשֶׁר מָלֵא, שֶׁמַּמְשִׁיכָה לִפְעֹם בָּךְ וּמְאִירָה אֶת כָּל הַיּוֹם שֶׁרַק הִתְחִיל.