בגילי המבוגר

היכולת להביט בנוף הילדות מתוך הבגרות, ועוד לעשות זאת "בלי כיסופים" היא מתנה נדירה.
השיר שלך מראה שהזיכרונות הכי יפים שלנו לא זקוקים לאלבומי תמונות ישנים כדי להתקיים—
הם חיים ופועמים בתוכנו, שומרים על אותה התרגשות ראשונית של גילוי.
תודה על השורות המופלאות האלו, שמעוררות השראה להביט אל העבר בעיניים מלאות אור.
שבטובה וחג שמח

לא רק הסביבה החיצונית לא השתנתה סביבך, אלא שהזיכרון שלך מעולה. ולטעמי, אני כלל לא מבוגר. תמשיך להחיות את הילד שבך, זה המבקש ליצור ולכתוב, זה היודע להתבונן על הפרטים היפים שבטבע. 

דני היקר ,

שיר יפה ונוגע שמצליח להראות כיצד נוף הילדות נשאר חי בתוכנו גם בגיל מבוגר. אהבתי במיוחד את התחושה שהזיכרון אינו געגוע לעבר, אלא נוכחות חיה שממשיכה ללוות ולהאיר את ההווה.

חג שמח ושבת מבורכת ושקטה.

שמוליק