שְׁאֵרִיּוֹת מִיּוֹם שֶׁהָיָה

דימוי נפלא של שקיות הזמן , שבכל אחת מהן נמצא פירור של חיים, ושל הגוף עצמו, בסוף ימיו כשקית המכילה פירורי זכרון.

מאד אהבתי!

תודה אביה יקרה על שזירה נפלאה של מילים למארג של חיים.

.

אביה. אביה. 

שיר שהאהבה היא הכוכבת הראשית בו:

אהבת החיים, אהבת חייך-שלך,

ויחד עם זאת, 

קבלה שלמה של משמעות היותנו בני תמותה: 

לחיינו, לחיים שלנו, יש סוף. 

מלבד זאת: 

השיר בעל חריזה ומשקל - נפלא לשמוע אותו

תוך כדי קריאה. 

תודה רבה-גדולה עליו, ורק טוב לך, אביה

אהובה. <לב>

רבקה

---

בְּשַׂקִּיּוֹת הַזְּמַן נֶאֱסָף לוֹ הַיּוֹם,
פִּסּוֹת שֶׁל חַיִּים, זִכָּרוֹן וְחֲלוֹם.
כָּל דִּמְעָה וְצְחוֹק נִשְׁמָרִים בַּלֵּב,
וּבְתוֹךְ הַחוֹל הַחוֹלֵף מִתְגַּלֶּה לוֹ זָהָב שֶׁל כְּאֵב.
לָכֵן נוֹדֶה עַל כָּל רֶגַע , וְנַהֲפֹךְ אֶת הַחַיִּים לְשִׁיר שֶׁל לֵב.

אביה יקרה,

קראתי בהתרגשות את „שאריות מיום שהיה”. יש בשיר שלך מבט מפוכח ועדין על הזמן החולף, אבל דווקא מתוך הידיעה שהכול זמני – את מצליחה להאיר את היופי שבכל רגע.

הדימוי של „שקיות של זמן” שבהן נשמרות פיסות החיים, הדמעות, הצלילים והזיכרונות, יפהפה בעיניי. במיוחד נגע בי הרעיון שהגוף עצמו הופך ל״תיבת תהודה״ של כל מה שחווינו, ושאין רגע שהוא באמת שארית, כי כל רגע שנחיה בכוונה, באהבה ובהודיה הופך לאוצר.

הכתוב שלאחר השיר מעמיק את המסר ומזמין אותנו לעצור, להביט בבוקר, להכיר תודה ולא לקחת את החיים כמובנים מאליהם.

שיר פילוסופי, נוגע ומלא חוכמת חיים. תודה לך, אביה, על תזכורת כל כך יפה לחיות את הרגע  ולאסוף ממנו אור. 

יום טוב ושקט

שמוליק

גישה חיובית, יפה ומרגש: בתוך שקית של זמן, בפינות מונחות פיסות חיים קטנות שאת ממלאת את הלב בתשומת לב ליופי ולנשיקה של מסע חד פעמי מופלא וקצר שהופך כל רגע לפז מאוצר. תודה רבה לך אביה יקרה, לילה טוב, תמונה יפה ומרגשת צרפת.

כך באופן מפוכח את נוגעת בלכתנו מן העולם הזה. אלא שאת אינך הולכת סתם כך, אלא מותירה אחריך חותם בדמות יצירותיך, בדמות אותה פילוסופית חיים מיוחדת ומעודנת שלך. 

מרגש שירך אביה יקרה.

אביה יקרה

************

להודות כל שחר מחדש

על השבת הנשמה

על החיים

על היום המתחדש

זה כל כך לא מובן מאליו.

לחיות וליהנות מכל יום שחולף

לשמוח מהקיים.

מרגש הנשלח : 

לערב שקט ורגוע

עליזה.