שְׁאֵרִיּוֹת מִיּוֹם שֶׁהָיָה

שְׁאֵרִיּוֹת מִיּוֹם שֶׁהָיָה

בְּתוֹךְ שַׂקִּיּוֹת שֶׁל זְמַן, בַּפִּנּוֹת,
מֻנָּחוֹת פִּסּוֹת חַיִּים קְטַנּוֹת.
שְׁאֵרִיּוֹת סִפּוּרִים, רְגָעִים שֶׁעָבְרוּ,
כְּמוֹ אֹסֶף קְסָמִים שֶׁבַּלֵּב נִשְׁמְרוּ.

וְיוֹם אֶחָד, רֶגַע לִפְנֵי הָעָפָר,
כְּשֶׁגַּם אוֹתִי יַעַטְפוּ בַּמִּדְבָּר,
הַגּוּף הַפָּשׁוּט וְהַבָּלוּי מִבַּחוּץ
יַחְזִיק אֶת הַכֹּל, כְּמוֹ סוֹד כָּמוּס וְנָחוּץ.

יִהְיוּ בּוֹ שְׁיָרִים שֶׁל חַיִּים שֶׁנִּחְיוּ,
דְּמָעוֹת שֶׁזָּלְגוּ, צְלִילִים שֶׁהָיוּ.
לָכֵן בְּכָל בֹּקֶר, עִם אוֹר מִתְעוֹרֵר,
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת נִגּוּן אַחֵר.

מְמַלְּאָה אֶת הַלֵּב בְּהוֹדָיָה עֲמֻקָּה,
בְּתְּשׂוּמַת לֵב לַיֹּפִי וְלַנְּשִׁיקָה,
שֶׁל מַסָּע חַד-פַּעֲמִי, מֻפְלָא וְקָצָר,
שֶׁהוֹפֵךְ כָּל רֶגַע לְפָז מְאֻצָּר.
~
 

הַמַּסָּע הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא אֲסִיפָה חַרְשִׁית שֶׁל רְגָעִים,
לִקּוּט עָדִין שֶׁל פֵּרוּרֵי אוֹר וְחוֹל, הַנִּצְבָּרִים בְּחֵיק הַנֶּפֶשׁ כְּאוֹצָרוֹת חֲבוּיִים. כָּל נְשִׁימָה הִיא חָוֹתָם, כָּל פְּסִיעָה הִיא סִפּוּר, וְהַזְּמַן –
הַמְשַׁלֵּחַ יָדוֹ בַּכֹּל – מַשְׁאִיר מֵאֲחוֹרָיו שַׂקִּיּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל זִכָּרוֹן.
גּוּפֵנוּ, הַמִּתְבַּלֶּה עִם הַשָּׁנִים וְנוֹשֵׂא אֶת קִמְטֵי הַדֶּרֶךְ, אֵינוֹ כְּלִי רֵיק;
הוּא תֵּבַת תְּהוּדָה מְפֹאָרֶת לְכָל מָה שֶׁנִּחְיָה,
לַדְּמָעוֹת שֶׁהִשְׁקוּ אֶת אֲדָמָתוֹ וְלַצְּחוֹק שֶׁהֵאִיר אֶת פְּנִים קִירוֹתָיו.

לָכֵן, בְּטֶרֶם יָשׁוּב הֶעָפָר אֶל הָעָפָר, מִתְעוֹרֶרֶת הַקְּרִיאָה לַעֲצֹר.
לְהַבִּיט בַּבֹּקֶר הָעוֹלֶה לֹא כְּעוֹד חֻלְיָה בְּשַׁרְשֶׁרֶת, אֶלָּא כְּפֶלֶא חַד-פַּעֲמִי, הִזְדַּמְּנוּת יְחִידָה לְהוֹדוֹת עַל הַיֹּפִי הַחַמְקָן.
הַהוֹדָיָה הִיא הַנִּגּוּן הַמְּקַדֵּשׁ אֶת הַשְּׁאֵרִיּוֹת, הַהוֹפֵךְ אֶת שִׁבְרֵי הַיּוֹם שֶׁחָלַף לְפָז טָהוֹר, וּמוֹתִיר אַחֲרָיו מַסָּע שֶׁהָיָה רָאוּי, מִכָּל בְּחִינָה,
לְהִנָּשֵׂא בְּאַהֲבָה.