לִבִּי מְדַמֵּם / קִינָה לְכָתוֹם שֶׁכָּבָה - 7.10.26

לִבִּי מְדַמֵּם / קִינָה לְכָתוֹם שֶׁכָּבָה - 7.10.26
 

לִבִּי מְדַמֵּם, וְהַשֶּׁקֶט מַכֶּה כְּמוֹ סַכִּין,
אֵיךְ נֶפֶשׁ אָדָם אֶת הַצַּעַר הַזֶּה תָּכִיל?
כְּפִיר – גּוּר אַרְיֵה זָעִיר, רַךְ וְקָטָן,
בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁנִּגְזַל מֵהַגַּן.
וַאֲרִיאֵל – אֲרִי עַז-נֶפֶשׁ, כְּבָר בֶּן אַרְבַּע,
שְׁנֵי רָאשִׁים גִּ'ינְגִ'ים שֶׁהָיוּ לָנוּ לְסֵמֶל וְדִמְעָה.
כָּל כָּךְ חִכִּינוּ, הִתְפַּלַּלְנוּ, קִוִּינוּ לְאוֹת,
וְנוֹתַרְנוּ בּוֹכִים מוּל תְּמוּנוֹת וּמוּל אַשְׁלָיוֹת.
 

וְשִׁירִי שֶׁלָּהֶם, אִמָּא לְבִיאָה,
גּוֹנְנָה בְּגוּפָהּ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה.
בְּפַחַד תְּהוֹמִי, מוּל שִׁפְלוּת הָאָדָם,
עָמְדָה בְּעוֹז מוּל רָשָׁע וּמִרְמָה,
וּבְלִבָּהּ רַק דְּאָגָה אִמָּהִית, עֲמֻקָּה –
מָה יְהֵא עַל גּוֹרַל גּוּרֶיהָ בַּמַּחְשָׁךְ, בַּמְּצוּקָה?
אִישׁ לֹא יָדַע, אִישׁ לֹא עָנָה,
עַד אֲשֶׁר נָחֲתָה הַבְּשׂוֹרָה הַמָּרָה.
 

שִׁירִי וְהַיְּלָדִים אֵלֵינוּ כְּבָר לֹא חוֹזְרִים,
וְהָאֱמֶת הַזּוֹ שׁוֹבֶרֶת גַּם סְלָעִים וְהָרִים.
לִבִּי עִם יַרְדֵּן, הָאָב 
עִם מִשְׁפַּחַת בִּיבָס שֶׁכְּאֵבָהּ הוּא כְּאֵבִי.
עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם יוֹרְדִים וּבוֹכִים,
הַתֵּבֵל מִסָּבִיב לָבְשָׁה קְמִילָה וְזֵרֵי פְּרָחִים.

נֵרוֹת הַנְּשָׁמָה מְהַבְהֲבִים בַּחֲשֵׁכָה,
וְהַדְּמָעוֹת נוֹשְׁרוֹת מֵעַצְמָן, בְּלִי הֲפוּגָה.
קִטְעֵי חַיִּים מְנֻפָּצִים, שִׁבְרֵי זִכְרוֹנוֹת,
רַק אֶתְמוֹל עוֹד הָיוּ כָּאן, מְלֵאֵי תּוֹכְנִיּוֹת.
וְהַיּוֹם אֵינָם.
וְהַמְּצִיאוּת כֹּה מָרָה, כֹּה קָשָׁה.
וְרַק הַשֶּׁקֶט. שֶׁקֶט נוֹרָא וְאָפֵל.
 

הֲרֵי לָמַדְנוּ מִכְּבָר: אָסוּר לִקְטֹף אֶת פִּרְחֵי הַגַּן!
אָז לָמָּה, אֱלֹהִים, לָמָּה הֵם אֵינָם?
עַד מָתַי נִשָּׂא אֶת הַצַּעַר, הַתֹּהוּ וְהַבְּכִי?
אָנָּא, אֱלֹהַי, הַקְשֵׁב לִתְפִילּוֹתַי, וּמְחֵה אֶת דִּמְעָתִי.
~