ים המלח (מפגש שני)

הכחול החלק השקט  הזה נחסם בסופו

הרוגע מהלך כמלאך על פני מי - אש

והאור שאוזל ממורדות ההרים מחוויר בצלו.

כל הדגים שרצו לחיות כאן מחכים אי שם למותם

צפופים במקומם מפאת ריבוי הדורות

מִלְחֵי הים יודעים זאת ומתביישים בשתיקה עמוקה.

על צוקי המדבר עננים שיודעים אך לא עושים דבר

לפעמים ממטירים דקות למכאוב ממאגר זמן אכזב.

ואנשים שבמים  חווים ורואים בכבדות קץ שנסתר ושתק.

מלונות מאכלסים את עצמם בתוגת ציפורים  ענווה

עייפים דמדומים בחלונות  מְחַזְּרִים  לפרקים על  עצמם

וקו המדבר מסתיר את חוור האור שהיה ויהיה גם מחר.

ושחור שערך נע פזור רך על המים ועינייך כחולות כמו הבזק הברק

ופיך מעדן פריחות אביב וקיץ ולבך  רק לבך לבדו  את לבי

צבט.

הערה: חוור = חיוורון.  הצליל צריך להזכיר הן את נחל חבר והן את חוור הלשון