גַּעֲגוּעִים לְאִמָּא - 8.10.26 הַיּוֹם יוֹם הֻלֶּדֶת
שׁוּב הַסְּתָו מֵגִיחַ בַּחַלּוֹן,
שׁוֹלֵחַ אֵלַי אֶת מַבָּטָיו הַקָּרִים
מִבַּעַד לַמָּסָךְ הַכָּבֵד שֶׁל הָאֹבֶךְ.
הַטַּל הַצּוֹנֵן מְלַטֵּף בְּרֹךְ אֶת קְלִפּוֹת הֶעָלִים,
וְהַלֵּב יוֹדֵעַ: יוֹם הֻלַּדְתֵּךְ חָל הַיּוֹם.
אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת בְּעֶצֶב תְּהוֹמִי, בֵּין הַצְּלָלִים,
אַחַר הֵד קוֹלֵךְ הָעוֹטֵף,
הַקּוֹל הַזָּךְ שֶׁאָבַד לִי לָעַד
בְּלֵכְתֵּךְ מִמֶּנִּי אֶל עוֹלָמֵךְ הַנִּסְתָּר.
לִפְנֵי עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת הָלַכְתְּ,
וּכְבֶחָזוֹן פֶּלֶא – אַתְּ תָּמִיד חוֹזֶרֶת,
מְמַלְּאָה אֶת כָּל חַדְרֵי נִשְׁמָתִי
בַּגַּעֲגוּעַ הַמַּכְאיב, הַמָּתוֹק, הַקָּבוּעַ.
זֶה קוֹרֶה כְּמוֹ תָּמִיד בְּנוּגִיּוּת הַיָּמִים,
כְּשֶׁרוּחַ סַעֲרָה כְּמוֹ קוֹרֵאת בִּשְׁמֵךְ.
הַיּוֹם עֹלֶה וְשׁוּב יוֹרֶדֶת הַשֶּׁמֶשׁ,
וַאֲנִי בָּאָה בִּשְׁעָרַיִךְ, מְבַקֶּשֶׁת חֶסֶד וְרַחֲמִים.
הַקְּמָטִים בְּפָנַי כְּבָר עֲמֻקִּים, טְבוּעִים,
מְסַפְּרִים אֶת נְתִיב הַזְּמַן שֶׁחָלַף בִּלְעָדַיִךְ.
שׁוּב אֶעֱלֶה בַּמַּעֲלֶה, שׁוּב אֶפְסַע בַּשְּׁבִיל,
וְאָבוֹא עַד אֶל אֶבֶן מַצַּבְתֵּךְ הַדּוֹמֶמֶת.
וּבְיָדַי אֶשָּׂא, כְּמִנְחָה, זֵר שֶׁל פְּרָחִים צְהֻבִּים –
הֵם שֶׁיַּמְשִׁיכוּ לְסַפֵּר לָךְ סִפּוּרִים שֶׁל חַיִּים.
כָּאן, בְּצֹמֶת הַתְּחוּשׁוֹת הַסּוֹעֲרוֹת,
הַזִּכְרוֹנוֹת הוֹפְכִים אֶת בִּטְנִי,
שָׂמִים מַחְנָק כָּבֵד בִּגְרוֹנִי –
וַאֲנִי רַק עוֹמֶדֶת, שׁוֹתֶקֶת, וְאוֹהֶבֶת.
~
כְּמִדֵּי יוֹם, בִּצְעִידָתִי הַקְּבוּעָה, אֲנִי עוֹבֶרֶת בְּבֵית הָעוֹלָמִים. מְנַגֶּבֶת אָבָק, מַשְׁקָה אֶת הַפְּרָחִים וּמַדְלִיקָה נֵר, כִּי אִמָּא כָּל כָּךְ אָהֲבָה אוֹר. גַּם הַיּוֹם עָלִיתִי אֶל בֵּיתָהּ הָאַחֵר. הַכֹּל הָיָה שָׁקֵט, רַק אִוְשַׁת הָרוּחַ, צִיּוּץ הַצִּפּוֹרִים וְכַמָּה לְטָאוֹת קְטַנּוֹת שֶׁהִסְתּוֹבְבוּ בֵּין הַמַּצֵּבוֹת . בְּעוֹדִי שׁוֹטֶפֶת אֶת הַמַּצֵּבָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת עִם אַבָּא – שֶׁאֵינֶנּוּ אִתִּי כְּבָר חֲמִשִּׁים וְאַחַת שָׁנִים – עָמַדְתִּי שָׁם וּבָכִיתִי אֶת הַזְּמַן שֶׁחָלַף. חָוִיתִי בְּעוֹצָמָה אֶת כְּאֵב הַחִסָּרוֹן, וּבְאוֹתָהּ נְשִׁימָה – אֶת מֶתֶק הַזִּכָּרוֹן.
אִמָּא הָיְתָה שְׁזוּרָה מִנִּגּוּדִים; רְגִישָׁה וַעֲדִינָה, וְעִם זֹאת חֲזָקָה כְּסֶלַע, אִשָּׁה שֶׁעָבְדָה בְּפֶרֶךְ מֵאָז עֲלִיָּתָהּ לָאָרֶץ. אֲנִי לוֹקַחַת אוֹתָהּ אִתִּי לְכָל מָקוֹם, וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁאֲנִי בָּאָה אֵלֶיהָ, אֲנִי מוֹדָה עַל שְׁנוֹת הָאֹשֶׁר שֶׁבָּהֶן הָיִינוּ יַחַד – כָּל יוֹם, כָּל שָׁעָה. זוֹ אֱמֶת גְּדוֹלָה וּפְשׁוּטָה: אִמָּא יֵשׁ רַק אַחַת, וּכְמוֹתָהּ לֹא רַבּוּ. בְּיוֹשְׁבִי עַל הָאֶבֶן, מְסַפֶּרֶת לָהּ אֶת קוֹרוֹת הַשָּׁנִים, נִפְלָטוֹת הַמִּילִים: אִמָּא, אֲנִי כָּל כָּךְ מִתְגַּעְגַּעַת.
הִיא הֶעֱנִיקָה לִי אֶת מַתַּת הַחַיִּים, אַךְ הַמַּתָּנָה הַנּוֹסֶפֶת, סוֹד קִיּוּמִי יוֹם-יוֹם, הִיא הָעֻבְדָּה שֶׁהַגַּעְגּוּעַ אֵינוֹ דוֹהֶה. זוֹ הָרְאָיָה לִגְדֻלָּתָהּ וְלַאַהֲבָתָהּ. אֲנִי כָּל כָּךְ דּוֹמָה לָהּ, עַד שֶׁבְּהַבָּטָה בַּמַּרְאָה אֲנִי רוֹאָה אֶת הִשְׁתַּקְּפוּתָהּ. כְּשֶׁהָיְתָה קוֹלַעַת אֶת צַמּוֹתַי, מְלֶאכֶת הַקְּלִיעָה שָׁפְעָה רֹךְ; הִיא אָהֲבָה לִשְׁזֹר אֶת זְהַב שְׂעָרִי עִם גְּוָנֵי הַבְּרוֹנְזָה. וּכְפִי שֶׁקָּלְעָה אֶת צַמּוֹתַי, כָּךְ קָלְעָה אֶת חַלּוֹת הַשַּׁבָּת הַנִּיחוֹחִיּוֹת שֶׁלָּהּ, וְכָךְ קָלְעָה גַּם אֶת מִלּוֹתֶיהָ.
לִי כְּבָר אֵין צַמּוֹת לִקְלֹעַ, וְאֵינִי קוֹלַעַת חָלוֹת, אַךְ אִמָּא הוֹרִישָׁה לִי אֶת הַיְּכֹלֶת לִקְלֹעַ מִלִּים. כְּמוֹתָהּ, אֲנִי מַקְפִּידָה שֶׁיִּהְיוּ טְעוּנוֹת רַק בְּאַהֲבָה חַמָּה – בֵּין אִם נִצְבְּעוּ בִּכְאֵב כֵּהֶה וּבֵין אִם בִּשְׂחוֹק, בֵּין אִם הֵן מְבַטְּאוֹת חֲרָדָה וּבֵין אִם תְּשׁוּקָה. אֲנִי מְקַוָּה שֶׁבְּעֵת שֶׁהִיא קוֹרֵאת אוֹתָן שָׁם לְמַעְלָה, עוֹלֶה חִיּוּךְ שֶׁל קוֹרַת רוּחַ עַל פָּנֶיהָ.
אִמָּא נוֹלְדָה בְּיוֹם כִּפּוּר וְתַאֲרִיךְ הַלֵּדָה הַלּוֹעֲזִי שְׁמִינִי בְּאוֹקְטוֹבֶּר -
מִדֵּי שָׁנָה בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל אִמָּא אֲנִי חָשָׁה נֶעֱזֶבֶת, וְקָשֶׁה לִי אִם הָיְתָה חַיָּה,
כִּי אָז בַּת 100 הָיְתָה. אוּלָם אִמָּא עָזְבָה בְּגִיל 77 עָלִיתִי אֶל קִבְרָהּ.
כֹּה שֶׁקֶט מִסָּבִיב. רַק אִוְשַׁת הָרוּחַ וְצִיּוּץ הַצִּפּוֹרִים. לֹא מָקוֹם שֶׁל צַעֲקָנוּת.
הֵבֵאתִי גַּם זֵר וְנֵר לְבֵיתָהּ הָאַחֵר אֶעֱמֹד שָׁם בּוֹכָה אֶת הַשָּׁנִים הַחוֹלְפוֹת,
אֶחְוֶה בְּיֶתֶר עָצְמָה אֶת כְּאֵב חִסָּרוֹן אַךְ גַּם מֶתֶק הַזִּכָּרוֹן.
אִמָּא הָיְתָה כְּמוֹ מֻרְכֶּבֶת מִנִּגּוּדִים. רְגִישָׁה וַעֲדִינָה וְעִם זֹאת חֲזָקָה
שֶׁעָבְדָה כִּמְעַט בַּפָרֶךְ מֵאָז עֲלִיָּתָהּ לָאָרֶץ בִּשְׁנַת 46
וַאֲנִי לוֹקַחַת אוֹתָהּ אִתִּי לְכָל מָקוֹם. עַכְשָׁו אֲנִי בָּאָה אֵלֶיהָ אֶל בֵּית הָעוֹלָמִים שֶׁלָּהּ ,
מוֹדָה עַל רִגְעֵי הָאֹשֶׁר, שְׁנוֹת הָאֹשֶׁר שֶׁבָּהֶן הָיִינוּ יַחַד כָּל יוֹם כָּל שָׁעָה כָּל רֶגַע.
מָה שֶׁאוֹמַר עַכְשָׁו אֵינוֹ אֲמִירָה מְבֻדַּחַת. זוֹ אֱמֶת גְּדוֹלָה: אִמָּא יֵשׁ רַק אַחַת.
וּכְמוֹתְךָ - לֹא רַבּוֹת!
מַזָּל טוֹב לָךְ, אִמָּא. אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהַמַּלְאָכִים חוֹגְגִים לָךְ הַיּוֹם. וּמַסְרִי דְּרִישַׁת שָׁלוֹם חַמָּה לְאַבָּא, שֶׁמִּמֶּנּוּ לֹא זָכִיתִי לִרְווֹת דַּי.
~
~
~
~ דמותי המשתקפת מבעד למצבה
~
~ אמא ואני
~
