נְטִיפֵי כְּמִיהָה
בְּאִטִּיּוּת מְטֻפְטֶפֶת, כְּמָטָר חֲרִישִׁי,
הִיא סָכָה אֶת גּוּפָהּ בִּנְטִיפֵי בֹּשֶׂם צָלוּל.
וְאֶצְבְּעוֹתֶיהָ מְשׁוֹטְטוֹת, רַכּוֹת, עַל עוֹרָהּ הָרוֹחֵץ,
וְהִיא כֻּלָּהּ רְטֻבָּה, כֻּלָּהּ לַחַשׁ וּמַבּוּעַ.
אֶצְבְּעוֹתֶיהָ יַשְׁכִּיחוּ לְרֶגַע שֶׁהֵן שֶׁלָּהּ,
כְּאִלּוּ הָיוּ יָדָיו הַנִּכְסָפוֹת, הַנֶּעְדָּרוֹת.
הִיא מְפָאֶרֶת אֶת הָאִשָּׁה שֶׁבְּקִרְבָּהּ,
טוֹוָה בְּמוּבָאֵי יָדֶיהָ אֶת מִקְדַּשׁ הַבָּשָׂר,
לְמַעַן הָאֶחָד שֶׁבּוֹ הִיא כֹּל כָּךְ חֲפֵצָה.
תִּלְבַּשׁ שִׂמְלָה צְחוֹרָה כְּקֶרֶן אוֹר,
תְּסָרֵק מַחְלְפוֹת שְׂעָרָהּ,
תַּעֲצֹם עֵינַיִם, תִּנְסֹךְ חִיּוּךְ –
אֲצִילִית, תַּמָּה וְיָפָה.
תָּבֹא עָדֶיךָ, נְכוֹנָה וּקְרוּאָה,
עֲטוּפָה בְּצִינוּפֵי הִתְרַגְּשׁוּת וּכְמִיהָה.
רַק קְרָא לָהּ – וְתִכְרַע לְפָנֶיךָ,
תִּזְעַק בִּדְמָמָה:
"קָחֵנִי, כֻּלִּי שֶׁלְּךָ!
קַח כָּל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ,
כִּי חֶפְצְךָ הוּא חֶפְצִי שֶׁלִּי".
הִיא תִּתְמַסֵּר כָּלִיל, נִכְנַעַת וְנִכְמֶרֶת,
אֶל מוּל הַמַּסָּע הַסּוֹקֵר שֶׁל עֵינֶיךָ,
מַבָּטִים הַתָּרִים אֶת קַוֵּי פָּנֶיהָ,
אֶת גּוּפָהּ – שַׁעַל אַחַר שַׁעַל,
בְּלִי לְהַחְמִיץ אַף שְׁבִיל מִתְחַמֵּק.
מַבָּטְךָ עוֹשֶׂה בָּהּ מַמָּשׁ "דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה",
גַּם אִם הַנְּגִיעָה הִיא רַק קְרוּמֵי הָאֲוִיר,
חוֹדְרִים, מַרְעִידִים.
אַךְ עוֹד בְּטֶרֶם תִּלְחַשׁ לָהּ:
"בּוֹאִי, עַד אֵלַי!"
אוֹ אוּלַי: "בּוֹאִי עַד בְּלִי דַּי",
דַּע לְךָ, אָהוּב:
הִנְנִי בָּאָה מֵאִי מְרֻחָק, הַנִּמְצָא אֵי-שָׁם,
מִפְלָט שֶׁשְּׁמוֹ הַנּוֹאָשׁ הוּא "אִי אֶפְשָׁר".
וְלֹא נְהַתֵּל עוֹד בַּגּוֹרָל.
~
הִיא עוֹמֶדֶת מִשָּׁם, בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַמַּבָּט חוֹתֵךְ אֶת הָאֲוִיר בְּלִי לְהַשְׁאִיר סִימָן. בְּאִטִּיּוּת מְטֻפְטֶפֶת הִיא מוֹשַחַת אֶת גּוּפָהּ בִּנְטִיפֵי בֹּשֶׂם, רְטֻבָּה וְלַחָה מִכְּמִיהָה, מַנִּיחָה לְאֶצְבְּעוֹתֶיהָ לְשׁוֹטֵט עַל עוֹרָהּ הָרוֹחֵץ וּלְדַמְיֵן שֶׁאֵלּוּ הֵן יָדָיו הַנִּכְסָפוֹת. הִיא מְפָאֶרֶת אֶת הָאִשָּׁה שֶׁבָּהּ, טוֹוָה מִקְדָּשׁ חֲרִישִׁי לְמַעַן הָאֶחָד שֶׁבּוֹ הִיא כֹּל כָּךְ חֲפֵצָה.
בְּשִׂמְלָה צְחוֹרָה וּבְשֵׂעָר מְסֹרָק הִיא עוֹצֶמֶת עֵינַיִם וּמְחַיֶּכֶת – אֲצִילִית, תַּמָּה, נְכוֹנָה לָבוֹא עָדֶיךָ בְּצִינוּפֵי הִתְרַגְּשׁוּת. רַק קְרָא לָהּ, וְהִיא תִּכְרַע לְפָנֶיךָ בִּלְחִישָׁה: "קָחֵנִי, כֻּלִּי שֶׁלְּךָ, כָּל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ – אַחְפֹּץ גַּם אֲנִי". הִיא תִּתְמַסֵּר כָּלִיל, נִכְנַעַת לַמַּסָּע הַסּוֹקֵר שֶׁל עֵינֶיךָ, הַתָּרוֹת אֶת גּוּפָהּ שַׁעַל אַחַר שַׁעַל בְּלִי לְהַחְמִיץ דָּבָר. מַבָּטְךָ הַחוֹדֵר עוֹשֶׂה בָּהּ מַמָּשׁ דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה, ג"ם אִם בְּלִי גַּעַת.
אַךְ עוֹד בְּטֶרֶם תִּלְחַשׁ לָהּ "בּוֹאִי אֵלַי" אוֹ "עַד בְּלִי דַּי", דַּע לְךָ: הִיא בָּאָה מֵאִי מְרֻחָק, מֵאֵי-שָׁם שֶׁנִּקְרָא "אִי אֶפְשָׁר". שָׁם, בַּמִּפְלָט הַנּוֹאָשׁ הַהוּא, הַגּוֹרָל כְּבָר אֵינוֹ מַרְשֶׁה לָנוּ לְהַתֵּל בּוֹ עוֹד.
~
