אֳסָפִים

אֳסָפִים
 

יֵשׁ אֲנָשִׁים הָאוֹסְפִים בּוּלִים,

וְיֵשׁ הַמְּלַקְּטִים מַטְבְּעוֹת.

יֵשׁ הַמִּתְחַקִּים אַחַר מְכוֹנִיּוֹת יְשָׁנוֹת,

וְיֵשׁ בָּנוֹת הָאוֹסְפוֹת "זְהָבִים" וּפֵיוֹת.

וְיֵשׁ גַּם בָּנוֹת, הָאוֹסְפוֹת בָּנִים.
 

יְלָדִים, בְּחֶדְוָה, אוֹסְפִים

עֲטִיפוֹת שֶׁל מַסְטִיקִים בְּכָל הַצְּבָעִים,

אֲחֵרִים מִתְמַכְּרִים לְאִסּוּף עַנְתִּיקוֹת,

וְיֵשׁ גַּם בָּנִים הָאוֹהֲבִים לֶאֱסֹף בָּנוֹת.
 

מַכִּירָה אֲנִי כָּאֵלֶּה,

שֶׁבִּמְגֵרוֹתֵיהֶם אֹסֶף מַמָּשׁ נִכְבָּד שֶׁל בֻּבּוֹת,

וּלְעֻמָּתָם – הָאֲנָשִׁים הַ"כְּבַדִּים",

הָאוֹסְפִים בָּתִּים וּנְכָסִים,

לֹא תָּמִיד בִּדְרָכִים יְשָׁרוֹת וּכְשֵׁרוֹת.
 

וַאֲנִי?

אֲנִי?

סְלִיחָה, הַאִם אַתֶּם שׁוֹאֲלִים עָלַי?

טוֹב, אָז אֲגַלֶּה.
 

אֲנִי אוֹהֶבֶת לֶאֱסֹף מִלִּים וְאוֹתִיּוֹת.

בּוֹדְדוֹת, עֲזוּבוֹת,

כְּמוֹ צְדָפִים הַפְּזוּרִים עַל חוֹף שׁוֹמֵם,

מַה שֶּׁהֵטִיל הַיָּם לְלֹא סֵדֶר בִּסְעָרָתוֹ.
 

מִלִּים וְאוֹתִיּוֹת אֲנִי מְלַקֶּטֶת,

מֵחוֹפֵי הַדִּמְיוֹן וּמִמַּעֲמַקֵּי הַנְּשָׁמָה,

לְעִתִּים בִּסְעֹר עָלַי רוּחִי, בְּרֶגַע שֶׁל הֶמְיָה.

מַרְכִּיבָה מֵהֶן מִשְׁפָּטִים, שׁוֹזֶרֶת תָּג אֶל תָּג,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ בַּתְּהוֹם, שֶׁלֹּא יֵלְכוּ לְאִבּוּד.

וּכְמוֹ מַעֲשֵׂה תַּשְׁבֵּץ וּפָזֶל,

הֵן מוֹצְאוֹת מָקוֹם, וְהוֹפְכִים לְשִׁירִים.
 

אֲנִי אִשָּׁה וַלְדָנִית שֶׁכָּזוֹ,

אוֹגֶרֶת אֶל תּוֹכִי הֶגְיוֹנִים וְאוֹתִיּוֹת,

הָרָה אוֹתָן בִּשְׁתִיקָה, בְּחֶרְדַת קֹדֶשׁ,

וְיוֹלֶדֶת שִׁירִים.

הָמוֹן!
 

כְּמוֹ אוֹתָהּ צַבָּה עַתִּיקָה,

הַמַּפְקִידָה בְּנַחְשׁוֹלֵי הַחוֹף

הֲמוֹנֵי בֵּיצִים,

כְּמוֹנִי – הַמּוֹתִירָה בָּעוֹלָם

אוֹצָרוֹת שֶׁל נֶפֶשׁ.
~