יום חופש.

יום סתוי עם ניצוצות שמש בחוץ. השארנו את האוטו בבית וצעדנו שלובי זרוע במורד הרחוב, פנינו אל חוף הים. בית הקפה היה ריק מאדם בשעה זו של הבוקר, מה שהקל עלינו לבחור את השולחן הפונה אל הים. הזמנתי לי רק קפה, עדיין מלאה מארוחת הערב של אמש. אמא שלי ובעלה החליטו להזמין אותנו לארוחה לאחר שהודענו להם על כוונתנו להנשא.  

`היה נחמד אתמול... `

`כן.` השבתי בקצרה מתכנסת במושבי, צופה אל חבורת המתעמלים על החוף.  מספר חודשים לאחר כשהכרתי את אריק יצר גילי, בעלה של אימי, קשר בנסיון לפייס ביני לבינה. במשך מספר שבועות הקפיד להתקשר והמשיך לנסות. חמש עשרה שנה שלא דיברתי איתה. הרכות שעטפה אותי עם האהבה שאריק הרעיף עלי, ותחושת הביטחון, איפשרו לי להפתח מעט ובסופו של דבר להסכים למפגש. המפגש הראשון עם אימי היה טעון מאוד. לקח לי שבוע להתאושש. הרבה בזכותו של אריק, שתמך בי בכל צורה שרק ניתן לחשוב. בלי עצות או שאלות, רק תמיכה, כתף, חיבוק.

`את יודעת, אחרי כל השיחות והזמן שלנו יחד הייתי קצת במתח לפגוש את אמך ובעלה. פתאום הבנתי כמה מעט סיפרת לי עליהם, פרט לעובדה שלא דיברת איתה חמש עשרה שנים. מאוד קשה לי לראות את עצמי לא מדבר עם מישהו מהמשפחה הקרובה שלי, הורים ואחים, כל כך המון זמן.`

`כן, אני יודעת. בעצם מעבר לעובדה שיש לי ארון גדול עם שלדים הרי לא באמת הצגתי בפניך את השלדים.`

דיברתי אל אריק והמבט שלי נתקע אי שם באופק, מעבר לגלים.

`אני לא יודע באמת הרבה על השלדים שלך. אם וכאשר תרצי לעשות הכרה בינינו  אני פה. בכל מקרה היה נראה שאימך עושה מאמץ להיות נחמדה אלייך. דוקא גילי משום מה נראה מאוד מתוח, תלה בך לפעמים מבטים. זאת אומרת, הוא גבר נאה והכל, אבל היה ביניכם מתח אחר. לא יודע לשים את האצבע או להסביר.`

`הוא ...`  לקחתי נשימה עמוקה, המלצר הגיח עם הקפה שלי ותה ג`ינג`ר עבור אריק. שאל אם להביא לנו עוד משהו. `לא תודה,` השבנו במקהלה והוא פנה מאיתנו. העינים של אריק ננעצו בי בציפיה להמשך ה`הוא`. לגמתי מהקפה ועצמתי עיניים. הן נשארו עצומות ורק שפתי נעו.

`הוא, גילי ואני, היה לנו סיפור לפני חמש עשרה שנה,` לחשתי. פקחתי את עיני ומיקדתי אותן בחול הים שמולנו. חלפו מספר שניות, ואולי אפילו דקות, של שקט. אריק לא הוציא מילה ואני ניסיתי לגמוע מהקפה שוב, להחליק את הגוש במורד הגרון. ברקע התנגנו החיפושיות, האלבום הלבן. עוד שניה של דממה ולרגע גם השיר נגמר, שלווה ירדה עלינו. השיר הבא החל להתנגן ואני כבר לא יכולתי לעצור ונתתי דרור לדמעות. אריק הניח את ידו על שלי וניסה להצחיק, `זו הגיטרה שאמורה לבכות להתייפח, לא את.`

`זה ג`ורג` הריסון,` אמרתי, מנגבת דמעה עם כף היד, `כשהם עבדו על האלבום הזה, ג`ורג`הציע ללהקה להקליט את השיר. לנון ומקארטני התנגדו אבל ג`ורג` התעקש. הם הסכימו לבסוף אבל אמרו לו שיקליט בלעדיהם. הוא הקליט וביקש מחבר, אריק קלפטון, שיעזור לו עם הסולו גיטרה. אז הגיטרה של קלפטון יבבה וכאות הוקרה ג`ורג` הזמין אותו לארוחת ערב בביתו. קלפטון הגיע ובאותו ערב פגש את אשתו של ג`ורג`, פאטי בויד. הם התאהבו וניהלו רומן מאחורי גבו של ג`ורג`. הנישואין של פאט וג`ורג` לא היו משהו. ג`ורג` עוד ניסה להציל את הנישואים ובאלבום הבא, אבי רואד, כתב עבורה את something, שיר אהבה ממיס. אותי לפחות. קלפטון התייסר מהרומן (היא לא הסכימה להחשף), מה שהוציא ממנו את "לילה". פאטי לא התרגשה מהמחווה והרומן בא לקיצו. אחרי שלוש שנים היא ביקשה לחדש את הרומן. קלפטון הסכים בתנאי שזה יהיה גלוי. הוא דיבר עם ג`ורג` וקיבל את בירכתו. כעבור חמש שנים פאטי וקלפטון נישאו. שנתיים לפני שנישאו העניקה פאטי השראה לעוד שיר מופת. היא וקלפטון הוזמנו למסיבה, היא התעכבה וקלפטון נהיה חסר מנוחה. היא המשיכה בשלה ועוד שאלה אותו אם היא נראית בסדר. כך נכתב wondeful tonight,  והפך להיות, אני מניחה, לאחד הסלואים הכי מבוקשים מעולם. מצחיק לחשוב שזה התחיל כקיטור מהסוג של : "כן, את נראית נפלא, בואי כבר, מאוחר" ונתפס בסופו של דבר כפי שהוא היום. הם נפרדו כמעט עשרים שנה לאחר שהכירו. לא יודעת מה יש, או היה בה, בפאטי הזאת, אבל השראה כנראה היתה והרבה. אז איפה היינו? אה... לא ממש בקיצור אבל... לפני חמש עשרה שנה, כשהייתי בת קצת יותר משש עשרה, במשך חצי שנה הייתי עם גילי. הייתי.... אהבתי! זה אולי לא מאוד יפתיע אותך, הרי הוא רק חמש שנים מבוגר ממני. היינו זוג.  לאחר ששה חודשים התברר, לי ולאבי, שלגילי יש רומן עם אימי. כעבור שבועיים היא עזבה את הבית והתחתנה עם גילי.`

שמעתי את הנשימות של אריק כבדות.  וואחד ערמה של שלדים הפלתי עליו. זה בטח לא הבוקר שהוא ציפה לו. חחח... כאילו שאני כן.

`הנה, השלדים, מונחים לפניך. אל תגיד כלום בבקשה. לא עכשיו. בוא נרד לחוף, חבק אותי ונלך קצת.`

ניגבתי שוב את העיניים. `איך... אני בסדר? לא רוצה שיראו אותי בוכה...`

`בסדר? נפלא, את נראית נפלא!` הוא אמר ברוך. צעדנו לאורך החוף. השלדים נשארו לשחק בחול.