אני אישית שונא את הסילבסטר. יום מסחרי ארור שאפילו הזקן שיושב ליד השירותים מעלה את המחירים, "אם אתה רוצה להשתין בשנה החדשה את צריך לשלם יותר". מועדונים, מסעדות, מתנות, פרחים ושוקולדים, כולם דופקים מחירים שלא מזוהים ע"י מחשבון. כי להם יש את הסמים ואנחנו הנרקומנים.
אני תמיד מחרים את היום הזה, ולא בגלל השטויות שזה לא חג יהודי וסילבסטר הוא נוצרי שהרג הרבה יהודים, כי בשבילי כל סיבה למסיבה היא סיבה, והדבר היחידי שסילבסטר ניסה להרוג זה את טוויטי, וגם בזה הוא לא כול כך מצליח. החלטתי להחרים את היום הזה בגלל החמדנות.
כול פאב מסריח בת"א שמכיל שלוש וחצי לקוחות בשנה, שם אורות אדומים בכניסה, שומר רוסי עם כובע "סנטה" ומארחת עם עץ אשוח גזוז, והמקום שלו הפך להיות מועדון בברודווי.
סלקציה של הרצלייה פיתוח, שתייה במחיר של חבית נפט, צפיפות מטורפת כאילו מיליארד יפנים הקימו מושבה קטנה באמצע המועדון. הסיכוי להנאה אפסי.
הסברתי את כל זה לשירן, אבל הספיקה יבבה קטנטנה והטענה שאנחנו לא עושים כלום אף פעם בחיים, להוציא אותי עליז ומאושר לרחובות ת"א.
השעה 11 וחצי, חצי שעה לקראת השניות הגורליות שאסור לפספס. כי אם אתה לא עושה את הספירה לאחור ואתה לא מתנשק בדיוק כשהשנה מתחלפת אז אתה חולני. נכנסו לאיזה פאב השוכן על חוף הים, סביבנו צעירים וצעירות זקנים וזקנות ישובים מחובקים מחויכים, הכול נפלא. המלצרים מתרוצצים כתרנגולת שמלקו את ראשה סביב כל הלקוחות. ואז הבנתי שמהם צריך ללמוד. המלצרים הם היחידים שבאמת צריך להעריך בלילה זה. הם לא מזיופים,פרט לחיוך האווילי שהם עונדים שהם מדברים איתך, אך כל עוד זה כדי להרוויח כסף זה מקובל, ולא כדי לבזבז את כל המשכורת שאין לך כי אתה עדיין חייל, הם לא מרוצים מכך שהם צריכים לעבוד, אבל מה לעשות צריך כסף כדי לחיות, וקשה מאוד להתפרנס מאסיפת פחיות קולה. ובין חיוך אווילי למשנהו, בין לקוחות מחובקים ללקוחות מחויכים הם עם פרצוף אמיתי, פרצוף שאומר, היום הזה חרא.
הזמנו לאכול, וספרנו את הדקות לקראת הרגע המרגש. אני אוהב את שירן, באמת שכן. אבל אם הייתי יכול לשנות משהו בה, ובכל בנות ישראל הייתי מוריד מהן שכבות. לא שכבות של שפכטל, שחלקן הכרחיות לכמה מבנות ישראל, אלא את השכבה שמונעת מהן להתנהג טבעי. אולי ההכללה על כלל הבנות מיותרת כי גם אנחנו לא צדיקים, אך אני עדיין טוען שיש בצורת ההתנהגות שלנו תנועות מסגירות. אם גבר יושב מול בחורה והיא לא מצאת חן בעיניו, הוא יחייך בטיפשות, וכל אחד פרט לבחורה שיושבת מולו יבין שהוא מחפש חבל תלייה. לעומת זאת בחור של מוצא חן בענייה בחורה, היא תתנהג כאילו יושב מולה נסיך ורק בסוף הפגישה תודיע לו שהוא בעצם צפרדע, ואחר כך תתפלא עוד מדוע הוא מופתע כל כך. זה פשוט רוע.
סימנים מקדימים זה כל מה שאני מבקש, תסגירו קצת בתנועת הגוף שלכן.
התבוננתי בשירן היטב, בחיצוניותה היא הייתה מאושרת. חיוך מרוח, תנועות גוף קלילות, אוחזת בידיי הגבר שלה, פשוט אוטופיה. בבוקר היא מיררה בבכי כי רבה עם אימא שלה על קעקוע בגב התחתון, מה שהתפתח לריב על מה את עושה עם החיים שלך, את כבר בת 22 (כן, סחבק יוצא עם מישהי גדולה ממנו) ומה שהוביל לצורך הדחוף לצאת היום לבלות ולהראות לעולם "הכול מושלם כאן, רבותי, הכול מושלם".
אז זרמתי עם המשחק, החלטתי שאני יהיה בראד פיט ליום אחד ואשחק אותה שהכול מושלם אצלי ואצל ג'ניפר. הספירה לאחור החלה בשנייה האחרונה התנשקנו, נשיקה ארוכה, "ואחת לשנה הבאה", ורשמית הסילבסטר היום הארור בשנה נגמר. הנשיקה הייתה נשיקה כמו בכול הלילות, האוכל היה אותו אוכל, הים אותו הים, החול לא שינה את צבעו, ספרה אחת השתנתה בתאריך ועוד כמה ספרות בחשבון הבנק. "יחי תוכניות החיסכון לחגיגית ראש השנה לגויים הבא, עם ישראל חי, סנטה קלאוס לא."
