סבא בן שמונים- שיר מספר שמונים

עד מאה ועשרים

אני אותך אוהב

תנוח קצת, תשב

היום לקחת ת'מקל

יצאת אל העיר

רצית לטייל

להרגיש שאתה צעיר

עלית על האוטובוס

התחככת עם העם

היה עמוס ודחוס

ממש לא כמו פעם

בחור צעיר וקצת חצוף

היה ישוב בקרבתך

כירכם פניו לגוון זעוף

משהקשת במקלך

סבא שים גומי במקל

סינן הלה בין השיניים

למען יחריש נקישותיו ויקל

על האוזניים

למשמע הדברים  האדימו פניך

"הסכת  ושמע ידידי הצעיר ,

אומנם מאירות אמרות פיך

אך של נעליך מעל רגליך

כי זאת ידעו  בכל העיר

לו השכיל אביך

לשים גומי טרם המעשה במאהבת

כי אז יכולתי באוטובוס לשבת .