גיבור-אל

יום בחייו של אנטי גיבור

 

---------

 

את תימרות העשן התקשו עיניו לפספס לכן החליט על מעשה אינסטקטיבי ואבירי כאחד .
הסמטה חשוכה ובודדה כפי שחזה . את חליפת העסקים פשט בזריזות השמורה רק לו ואת משקפי הפלסטיק זרק אל החשכה .
הבד נתפר למידותיו הצנועות והדגיש כל קו מתאר של גופו המוזר .
אל הבניין הסובל , הרוחש להבות זינק ללא חשש . את המדרגות צלח שתיים שתיים .
זכר שקרא פעם במקרה של בערה אין להשתמש בשירותיה המנומסים של מעלית השירות .
כשהגיע אל הקומה החמישית באפיסת כוחות הבין ללבם של אלו המכונים ` אנשי הספה ` אשר עסוקים באיזון אחוז השומן העולמי בעקבות המתחרים בקרב העולם השלישי .
צעקותיה גרמו סבל לבניין אשר התנחם בזאת שלפחות לא תפקוד שוב את דירתה בעתיד הקרוב וקיווה שגם הרחוק .
ללא שהיות בעט את דלת מספר 9 ממקומה מבלי לבקש כלל את רשותה . עשן סמיך קיבל את פניו בזרועות פתוחות .
כשהגיע אליה לאחר מספר הכרויות עם הרצפה עקב הצבתם הלא שגרתית של רהיטי הבית , נחה עליו הדעה שביום אפור כהוא זה לא היה צורך לעזוב את מיטתו . אך כעת הוא כאן ואין באפשרותו להחזיר את הגלגל .
" מי אתה ? " . שאלה בהבעה משונה .
" גיבור-על אמיתי , גברתי " .
" מה מעשיך פה ? " . המשיכה הגברת בפליאתה , נוכח הגבר הצנום ביריעת הבד המשונה הניצב מולה .
" מצילך , גברתי " .
" אתה ? , מציל אותי ? " .
" אכן גברתי , ואם לא נמהרה המשימה תהפוך קשה אם לא בלתי אפשרית " .
כשבאה הגברת להתרומם על רגליה נצמד לגופה ובתנועה מהירה אך פזיזה הניפה על זרועותיו .
באותו רגע ממש הבין את כובד המשקל המונח על כתפיו של כל גיבור-על .
כעת היה מחוץ לדלת שהכניע בבעיטה . הרהוריו היו נתונים לחמשת הקומות שעליו לתמרן עם אשת הספה הנשואה על זרועותיו .
רגליו החלו לשקשק כזוג קסטנייטות וידיו איבדו תחושת שייכות לגוף המחובר אליהן כבדרך אגב .
כאשר הפרוזדור החליט לשים קץ לעצמו נפרשה לפניו אימת המדרגות . היא עוד הציעה שישתמשו בשירותיה האדיבים של מעלית השירות אך במבט חטוף אחד הבהיר לה שאינו זה נושא לויכוח .
כעת היה גיבורנו בקומה הרביעית , מהלך בצעדים מחושבים כאילו פסע על קרח דק . היה בשלישית .
כאשר הגיעו יחדיו אל פאתי הקומה השנייה קרה הגרוע מכל .
הגברת שנדַמה במשך שלושת הקומות העליונות החליטה לתבל במקצת את העלילה . חיש מהר דמעות החלו להיקוות בעיניה הקשות .
כאשר חש בטיפותיה המזעריות של הגברת שאל לשלומה , אך זאת ענתה שלא שלומה כרגע הוא נושא השיחה אלא שלומו של ג`רי . אהובה היקר .
" האם ג`רי הוא בנך היקר ? " . שאל .
" ג`רי יקר לי מכל בן שהבאתי לעולם הקר . אם כי ברגע שמצאו את ייעודם לא מסבים מבט לאמם " .
גיבורנו לא הבין את רוח גילוי הלב ושפיכתו כאשר רגליו מאיימות לקרוס כמגדל קלפים .
" אז מי הוא ג`רי ? " .
" החתול שלי . יקר המציאות שלי " .
" אני מניח שעליי להביאו " . הרי אהב הוא את כל ברייות האל כאחד גם את השנויות שבהם .
" אתה מוכרח . חפש תחת המיטה " .
כעת היה משוכנע שכותב העלילה עשה יד אחת עם שלטון הרשע בכדי לספק את יצריו התובעניים .
הבניין פלט אנחת כאב כאשר פגשה הגברת את רצפתו . כעת היה שוב בקומה השלישית . רביעית . חמישית .
יד על מעקה הבטיחות בכדי להסדיר את קצב הנשימה , והנה שוב הוא טובע במימי העשן בדירה מספר 9 .
הוא ניסה לשרוק אך רק חרחור דק נשמע . ריאותיו מוצפות באוויר מזוהם . הלהבות נגסו ברוב רובה של הדירה .
את אוזנו המיומנת לכדה יללה קטנה שהגיחה מכיוון חדר האמבט .
את ג`רי מצא מכונס בתוך עצמו לכדי כדור פרווה . הוא קרא לחתול , אך החתול ממקומו לא זע .
כאשר התקרב אליו מצא החתול את הרווח שבין רגליו בכדי להימלט על נפשו מפני הזר בחליפת הבד המעוררת מחלוקת .
הדירה מסרה את מפתחותיה ללהבות . היה לכוד בחדר האמבט . כאשר היה נדמה שהמצב לא יוסיף להידרדר גילה שאת חשבונות המים מיאנה הגברת לכבד .
ברצוננו להקדים ולומר שזוהי איננה טרגדיה יוונית אלא יצירה משעשעת שגיבוריה אינם באים אל קצם עם תום המערכה האחרונה .
עם כן גיבורנו שקוע בין הפטיש לסדן ואובד עצות הוא . ניסה לעלות על דעתו מה היה עושה גיבור-על אחר במצב כשלו .

לעוף הרי לא ידע וכלי עזר לא נשא .
אף חלון לא קישט את קירות חדר האמבט . במצב עגום זה נשאר לו לתלות את תקוותיו בנחת דעתו של כותב היצירה .
התיישב על שפת האמבט והחל לנסח תוכנית מילוט בראשו .
הפח עלה על גדותיו משלל סקיצות הלא מוצלחות שהגה במוחו . אך עד מהרה נדחקה לה מחשבה שחכתה בסבלנות עד שהגיעה תורה .
חליפתך הלא מקובלת אופנתית הרי יוצרה מבד חסין אש , הזכירה המחשבה . אך מה יעלה בגורל כפות רגלי וראשי אשר יהיו חשופים לזדונות האש , שאל . זה מעבר לתחום שיפוטי , ענתה .

מיואש שב וחזר לשפת האמבט .
המרחק בין שער הכניסה לבין האמבט עמד על כארבעה מטרים . לכן גיבורנו החליט על מעשה השמור רק לבעלי אומץ הלב .
ועל כן אנו ממליצים לא לנסותו בביתכם . את דלת האמבט פתח בזהירות של אחות רחמנייה ואת המרחק אשר חצץ גמע בקפיצה וירטואוזית תוך כיסוי עיניו .
למזלו לא נשמע שום פיצוח של איבר פנימי או חיצוני אך לרוע המזל גילה שעכשיו המרחק בינו לבין הכניסה קטן לשלושה מטרים בלבד .
גערותיו מלאות הנוזל של מחנך ההתעמלות נתנו בו את זיכרונותיהן .

בטח יושב כעת ובין אוזניו פרוש חיוך רחב . חשב .
גיבורנו אשר עזב את הפח ועכשיו שוכן הוא בפחת מתכסה במזנון עץ אשר האש עוד לא נתנה בו את דעתה .
ג`רי צופה על כל המחזה מפתח הבית . כעת היה משוכנע שלא היה זה מעשה חכם לעזוב את המיטה .
לפתע עלה בו עוד שביב קטן של תקווה כאשר החליטו שתי מחשבות להתאגד למחשבה אחת לא מחושבת במיוחד .
נזכר הוא בחתול המכודר ובחליפתו הדוחה . להבות .
רעיון זה התקבל פה אחד על כל דעותיו . חוץ מאשר עליו .
אבל איך אתקדם . שאל . תתגלגל , ענו מחשבותיו . ואם אתקל ברהיטי הבית , מה אעשה אז . תתגלגל שוב .
אומנם למחשבות היה קל לענות , הרי הן קיימות רק במישור הרוחני-תיאורטי . אך הגוף אשר היה קיים במישור הפיזי-מעשי התקשה לעכל .
גיבורנו מכווץ בתוך חליפתו החל להתגלגל בכיוון הכניסה .
תדמיתו הציבורית הייתה נפרמת כליל אם זוג עיניים אחדות היו עדות לאירוע לא שגרתי מעין זה . פעמיים החמיץ את פתח הכניסה .
את ג`רי הוא פוגש בקצה הפרוזדור , מבטיהם נפגשים והוא מבין שבקרב משפחת החתולים תמיד ישמש כבדיחה עצובה .
הוא נושא את ג`רי על כפיו ושם את פעמיו בכיוון המעלית . מכניס פנימה את החתול האומלל ולוחץ את הכפתור הנדרש בכדי להגיע אל קומת הכניסה . דואג שהבדיחה תישאר בין כותלי הבניין .
מאושש מנקמה חולנית ומותש ממאמציו העילאיים מזדחל גיבורנו במורד המדרגות . מקלל על היום שפגש בגברת ובחתולה הארור .
ברחובות זוהי ממלכתה של ההמולה . כל בעלי הסירנות מסרנים ושאר ציוותי השידור פשוט משדרים .
כל סדר קיומי בעולם שהכיר עד לפני שעה קלה הושחת כלא היה .
את הכניסה האחורית ניצל כדי לחמוק משאלותיהן הנוקבות . פרסום לא היה מושא אהבתו . צדק רדף לבו .
את חליפת העסקים מצא בשלולית המים . רטוב ומותש נכנס לבניינו .
על סף דלת הכניסה הונחה סלסלת פרחים , אשר פתחה כל ערוץ בנחיריו הסתומים .
בפתק שננעץ בלב הסלסילה ציפה לקרוא על תודתו של מנהל המשטרה .
אך הפתק יועד אל מריה , אהובתו לשעבר , באהבה על ליל התשוקה שהעניקה לפאולינו שותפו לדירה . מזל שעזבה לפני חודשים , חשב .
את החליפה הרטובה השליך לפח ואת הדביקה השליך למכונת הכביסה .
את המקלחת ניצל בכדי להחליף את היום . כשיצא עטה עליו את חלוקו והתיישב לצפות בתוצאות הדלקה .
מהדורת החדשות נפתחה עם הידיעה שציוותי מכבי האש הצליחו לרסן באלגנטיות דלקה שפקדה בניין זקן במרכז העיירה .
המצלמה התמקדה בברנש צעיר שאת שמו ליוותה הרשומה , ` הציל את ג`רי מפגישה עם בורא עולם ` .
גיבורנו הוציא את המקטרת תחב טבק לתוכה והפך בראשו את ציטוטו של נפולאון , גיבורו הנערץ .
" תהילת עולם סופה לחלוף , אך אלמוניות הינה נצחית " .