שירים

תִּקְוָה

תִּקְוָה  / יהושע רוזנברג

 

נוסע לבדי

בכביש מספר אחד.

במושב הריק שמימיני

חסרה הנווטת

שנתווה את דרכי חיי.

מחוג מד המהירות

מרגיש היום בן חורין,

אין מי שתאמר לו

שעבר את המהירות המותרת.

ברדיו שר זמר

לאהובתו אנסטסיה

וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי.

על השלט כתוב:

לְפֶתַח תִּקְוָה,

לשם מועדות פניי
 

 

תגובות