מלאך שומר

מלאך שומר \ אושרי.

מלאך שבור נפל לרגליי.

אבק כוכבים התיז עליי.

" סלחי לי", לחש באוזניי,

" נכשלתי", כשמת בזרועותיי.

" לא!!", זעקתי בייסוריי.

אנא החזר אותו, אלוהיי,

האחד בראש מעיניי.

בלעדיו, למה לי חיי?

הוא גסס במשך חודשים,

בהם הוא סבל מכאבים.

כולם נעצבו כשהיו חוזים

במצבו מעורר הרחמים.

" עדיף המוות", כך סבורים.

המתת חסד, ממליצים.

אך מובן שאין הם מבינים

לרגשותיי האמיתיים.

" אל תבכי", היה ממלמל.

" חייכי, ובואי נתפלל".

אך ליבי נשבר בי בראותי,

איך לנגד עיניי קמל בני.

" אני בסדר", היה אומר,

" כי יש לי מלאך שומר"

אך היכן אותו שומר מובטח?

היכן אותו גואל מונח?

" נכשלתי", אמר אותו מלאך,

" לא הצלתי את הבן שלך".

קרסו חיי מאז ואילך.

קברתי בהלם את בני הרך.

כשהצער איים לכלותי,

בממלכת הכאב בניתי ביתי.

ועכשיו אשאל את אלי,

" היכן הוא המלאך שלי?".