שירים

בפעוטות

אני בעד התבוננות בדברים פעוטים
כמו לעשות מהצמר חוטים
שמטיב האמור
נוטים פעם להפוף בגדים חמים
ופעם ניטווים ירעת אוהלים נטויים
חוסמים משב רוח
או נקרעים
לקרעים
XXX
את התבונות
המעמיקות בנצורות והגדולות
להניח ביד נזירים
וסופרים
לסיכום הגותם ומהותם
לחוכמות נדוגות
מתעלומות עלומות
 
גם ביד שכאלה המונים את הזמן
ויודעים כמה גרגירים
ניגרים בכול הזמנים 
וכמה נתקעים

ולאלה השותקים שישים  שנה
בטרם הניחו דיו בקסת
שהפכו קשישים
עד שנשחקו בהם החושים
אז נגשו אל הדיו
ביקשו אותה לצקת

וגם אז
לא חדלו מלחדול לטבול
בביסוס ההיסוס

ועוד עשור נוסף בקיסוס
ציפורנים שחוקות גילפו את הלוחות.

מרחו אותיות אחדות
לבחון אם הלחות
כיצד נספגת
כזיעה בבגד
גיששו בריחות
שמא מצויות עוד אותיות
שהרוחות והסופות
מסתירות
ועד כה אינן חשופות
לנודעות כטיב סודות האותיות
בכתיב.
XXX
אני בעד חוכמת הפרחים היודעים שהם צמחים
וחלילה אינם מניחים שהם נחים על גזעים
חרף העובדה שאין בראש עליי כותרתם
דעת 
יודעים זאת
מהרעד
XXX
אני בעד חוכמת איש
שלא החיש יתר על המידה צעדיו
שהבין שבכול תנאי ישחוק סנדליו
ותנועתו מכאן
ולאן
זה עניין מיזמן לזמן
שידע את כול עזבונות
המתים
והפתגמים שכתבו אחרים
ללא פגמים.
וסכם אותם כנוספים
המצטברים לאוספים
שהבין בכול יום ויום שחלף
נותר עוד יותר מהמעט
שהדעת
 אינה נוגעת

ועת לכול דבר
נודעת על כורחו ורוחו
שככלות הכול מגדליו
יהיו נופלים עליו או לצדדיו
שאיש לא שלף קלף אקראי
כבן חלוף ארעי
שהאדם מזומן בזמן
הראשון אינו נאמן 
במיומנויות להגשים
חוכמות יתר

והאחרון, כלליו שישליך את כולם
לאלף הרוחות
XXX
עכשיו אני שב למינזר
לסיפור הנזיר שהחזיר את נשמתו
שסיים לסתת לוחות
באחרון הכוחות ורוח אפו
הניח קטע יחיד בזירה עם מעט חפציו
לצד גופו:
"אשריי האיש שמעולם לא נידרש
לא במעשה ולא בדרש להוכיח
חצי דבר.

על אחד כמה וכמה
בגדולות והנצורות
לא עסק
מלבד התבוננויות
כיצד הן נאצורות
ונפרטות בפעוטות
כי מיום קדם ועד אמש
אין חדש תחת השמש
XXX
 

תגובות