כפר מכאר-תל אביב

"ערבב את הטיח אחמד"היה פעם שיר כזה נדמה לי של אחד קוראים אותו אהוד בנאי......
ולמה לעזעזל אני מספר לכם את זה....
גדלתי לי בכפר קטן ושקט בגליל התחתון,מרחק נסיעה של כמה דקות מעיר המחוז.....לא אני לא מתכוון ללונדון דווקא התכוונתי ל.......עכוווו
תמיד בתור ילדים הלבישו אותנו בבגדים הכי חגיגיים ואהבנו לצאת לחוצות העיר הקסומה הזו שעל שפת הים התיכון.....
בכל מקרה בשאר ימי החולין עזרתי למשפחתי בניהול העסק הקטן שלנו.
הכי הייתי גאה במשוושה(מסבחה)חומוס שמעורבב עם טחינה ולימון ומוגש עם גרגירי חומוס ושמן זית..
בבוקר התאספו בתור כל פועלי הכפר שיוצאים לעמל יומם וכל מבוקשם היה לרפד את הבטן......
ככל שהיום התארך יכולת להבחין בטיפוסים שונים בהתאם לשעה......
מה שכן נהגי מוניות השירות שעבדו על קו עכו נהריה לא היוו אינדקצייה כי הם שרצו אצלנו כל היום.
אבל היו את כל אותם יהודים מהמצפים הסמוכים ומשאר הסביבה שנכנסו ולחשו בארשת של מבינים:
"אפשר לקבל חומוס מסבחה"?
אולי זה מהם הגיע ההשראה ואולי לא...אבל אני נבחרתי על ידי משפחתי לצאת את הכפר עם דודי הגדול ולנהל חומוסייה בעיר הגדולה....והפעם אני מתכוון באמת לעיר הגדולה....
השכרנו חנות בצפונה של העיר ,משהו שנקרא ::מתחם באזל.
בהתחלה צבענו ומירקנו כל חלק במקום המושכר ובין לביו הזמנו משלוחים מההיא שמכינה סנדוויצ'ים......איילה(דווקא טעימים )
לאט לאט המקום הזה קיבל חיים משלו....
בתחילה חילקנו עפיפיות(מזכיר לי את עפיף הילד הנכה מהכפר)למשרדים הסמוכים..
אולי זה היה גם בגלל הפיתות שלנו שהיו עבות חמות,פריכות מבחוץ ורכות מבפנים...מוכנות לספוג את הנוזל הקסום שלנו...
או אולי זה הקערות העמוקות שלנו שממש הזמינו את הלקוח לצלול בהם...
אפילו ייתכן שזה בגלל הטחינה המשובחת שנרכשה בשכם.....
בכל מקרה מה שרציתי לספר זה שהמקום הזה שלנו נהיה לאחד מאושיות המזון המרכזיות בעיר הזו.....
מדי פעם הייתי מעביר שיחה עם לקוח או שניים לפעמים ניהלו איתי שיחות של פוליטיקה שלא הכי אהבתי....
בכל מקרה אני רציתי לספר על שירלי........
היא באה תמיד בשרוולים צבעוניים כאלה והיה לה את הלוק של...אתמול נחתתי מדלהי......
כל הזמן שוחחה בשאנטי כזה והתפלספה על צמחונות ושאר ירקות.....
ואני הפשוט מהכפר הבחנתי שמה שחסר לה באמת זה.....זין
באחד הערבים השקטים עת רכנתי על קערת החומוס והוספתי פול חם ללקוח שביקש מחלוטה..הבחנתי בה נכנסת ככה ענוגה עם מבט מצועץ בעינייה......
שיחת נימוסין שלי הבהירה לי שצדקתי היא זקוקה לכתף מנחמת כי יצאה מאיזה סרט אינדונזי בסינמטק ולא הבינה היטב את משמעותו(איזה בעיות יש ליהודים האלו)
בכל מקרה כעבור דקות הלקוח עזב לא לפני ששיבח את המחלוטה שלנו ועוד מילא חצי קילו חומוס הביתה.....
שירלי הובילה אותי ישר לשולחן של המטבח ולחשה לי שהיא רוצה להרגיש אותי......
הזדיינו לנו כמו שפנים ככה באמצע המטבח...
היא בעיקר רכבה עליי שהיא עם הפנים לרחוב.......
אחזתי במותנייה הצרות ועזרתי לה להרים את אגנה גבוה ....
שיערותיה התבדרו ברוח(זה משפט שמזכיר לי פרסומת לנסיעת מבחן במרצדס)
הזיון היה מהיר וקצבי
בוא נגיד שלמחרת לא הייתי בטוח אם הכתמים הם של טחינה או של...