שיעור 2- סדנת הספרות והסיפורת: הדיוקן

הדיוקן

באנגלית  character

הדיוקן הוא שרטוט אופי, המעמיד באורח ססטיסטי דמות כלשהיא בלא שדמות זו תשתלב בפעילות עלילתית ממשית כלשהיא. הדיוקן מהווה מעין פסקת אפיון, שמשמשים בה כמה וכמה אמצעי אפיון, זאת בלא שיצטרף לפסקה זו קטע עלילתי כלשהוא.

  ראשון למציירי הדיוקנאות הוא תיאופראטוס היווני שביקש להציג בעזרת שרטוטי האופי הללו מעין דגמים כוללים. בתקופת הרנסנס זכה סוג זה לפריחה מחודשת כשהוא מבקש להציג טיפוסים חברתיים מוכרים הנטולים מתוך המציאות של אותה תקופה.

הדיוקן השפיע השפעה ישירה על הרומן האירופי של המאה השמונה עשרה והתשע עשרה. לעיתים מעוצבת ברומאנים בני אותה תקופה דמות אופי מגובשת וסטטית מאוד. מעין דיוקן שיצא לכלל פעילות חברתית מגוונת.

מ ברדיצ'בסקי, במסגרת הסיפורת העברית מעמיד כמה וכמה מסיפוריו הקצרים על פיסקת איפיון העוסקת בדמות אחת או בכמה דמויות  אופי מסוג זה, אף שבסיפורים אחרים הוא מצרף לה גם עלילה זוטא, שעיקרה בקטע הסיום תמציתי מאוד.

מתוך "מילון מונחי הסיפורת" מאת יוסף אבן. אקדמון, ירושלים התשל"ח.