סדומאים, עמוראים ושאר מרעין בישין

אין סדום כעמורה

ואין עמורה כסדום,

שבסדום התעמרו האנשים

זה בזה על חשבון

חסד האלוהים,

ועל צד השווה

אין הלשון העברית נותנת

למשוך חסד דומה

על מעשי העמוראים.

אכן, יש מן הרוע

שמוטב כי נניח לו לנפשו.

וסדומאים, מה?

פסו? קדחת!

פשו כקדחת.

ובכן, מה הפיכתה של זוּ

יצקה ברומו של עולם?

אלא, מין תחושה משונה ניתנה בנו-

כי יוכל איש להפוך את רעהו

ויחדיו יוכלו לנוס

מרומו של עולם

אל מקום שאינו מתהפך עוד.

הבלים, הבלים,

קוראים העורבים מכל עבר

ועוברים אל תהום פי פחת

ומעבירים אותנו על דעתנו

אל העבר השני של המציאות.

© כל הזכויות שמורות לביתיה שלֵו