אבוקדו

ירדנו מן הקיבוץ משקיפים

מרחוק הים התארך עד מאוד.

ערפל כיסה שדות של חופש

בין כביש ראשי למושב קטן.

אני אוהבת

ארוחות צהריים דשנות ונגיעות קלות לא

על בטן מלאה,

שכבנו בין מטעי אבוקדו

וקטפת ממני בחוזקה

בלילה בלילה צלפה בי

מה עשינו מה עשינו שם

וכמה הותרנו כמה עקבות וקליפות וסימני שאלה

הריתי ונכנסתי

בביתך הכל צמח בתכלית מוצדקת,

כרעת ברך בתחנונים

שלא להחיות

ובי החייתי בדידות נצחית

בת 17 הענקתי לעולם קרן אור חולפת

חיוך עלום ושברירי

ושברירי