שבגרוש היה חור

מעניין מה יהיה בפגישה הזו שלנו)כך הרהר לו בקול רם חיים סלוצקין.........
הוא נשלח כנציג של ההתיישבות העובדת באחד היישובים בעמק בית שאן.
סלוצקין נחשב כבעל דעה מתונה יחסית לכל חבריו בהגנה ותמיד תמך בהידברות עם השלטון הבריטי...
הדרך הייתה ארוכה ומתישה.....אוטובוס שעובר פעם ביום ליד היישובים שם אסף אותו בחמש וחצי ועדיין היה בליבו ספק באם יגיע לפגישה שאמורה להתנהל בשתיים בצהריים בעיר הגדולה......
הנסיעה עצמה הייתה דיי מעניינת.....
היו כאלה שעלו עם כל מרכולתם החקלאית כדי למכור אותן באחד השווקים ....
היו גם זוגות של אוהבים שהתגפפו בביישנות באחד המושבים האחורים....
והיו את אלו שסתם עלעלו בעיתון של שלשום שעדיין נחשב לסחורה טרייה.....
לאחר כשעתיים ומחצה לערך הגיעו הנוסעים לכביש המחבר בין שני הערים.......
ריח של תוצרת חקלאית עטף את הנחיריים של סלוצקין.......
העצים כמעט קרסו מעומס פרי ההדר שעדיין לא נקטף,כנראה שרוב הידיים העובדות עסוקות בהגנה על היישוב....
הכל היה פתאום ירוק יותר ומוצל ....
סלוצקין אפילו הרגיש את הריח הזה שאי אפשר לטעות בו של הים....
ומכאן הוא שיער שבעוד כשעה וחצי שעתיים הוא יגיע למחוז חפצו......
למרות נסיונותיו הרבים לנמנם קלות משהו הטריד את מנוחתו.....טוב בעצם מישהי......
סלוצקין נזכר בבת של אחד הגנרלים הותיקים של הממלכה המאוחדת.....
היא הייתה כבת עשרים ונראתה כל כך שונה מבנות היישוב.....
הם רק החליפו מבטים לפני כמה חודשים באחד הדיונים הסוערים שהתקיימו במטה השלטון......
הוא זכר שהיא אמרה שהיא תגיע לפלשתינה שוב כעבור שנה.......
וסלוצקין חישב שזהו.....חלפה לה בדיוק שנה......
מכאן כל מה שהעסיק אותו הייתה אותה בחורה ....
בדמיונו הם כבר מתעלסים באחד המוטלים שצמודים לים......
לאשתו שנשארה לטפל בילדים ובשאר החיות הוא כבר יאמר שהוא נאלץ ללון בדירה שהיישוב משכיר
לצורך לינה ....כמובן רק למי שנתקע בעיר הגדולה ואין לו היכן ללון......
מה שמשעשע ומוזר שבפנטזיות של סלוצקין הוא והיא השתעשעו במגוון פוזיציות.....
המשעשע הוא לא שהיא הבת של האוייב....
המשעשע הוא שגם אז בימים הרי גורל שקיומו של היישוב היה מוטל בספק..
גם אז הרשו לעצמם פרנסי היישוב להשתעשע במחשבות מענגות...