שיגרה

האם הרגשתָ סימנים בעדנה

נפרדים?

הפסקתי בבקרים ליפול לקולך

לא בכוח הרחקתי

ליפול לשינה

עד צהרַיי וצערִי

במקום ממנו אתה זורח

חרוכה תקוותי 

איומה.

אחר כך אני עובדת עד אובדן ויש לי המון

להשליך ועזבונות אהובים למלא ביגון,

בערב בטני קוצפת

מילים מטפטפות כמו מתוך תרדמה

החשיכה נוזלת לתוכי והחוצה

ובכל זאת מעט מחייכת

אליך אליך בשעה הקבועה.

כותבת שירה ערומה וכותבת בדמעה ברינה

במיטה על שידה כותבת בצידה של גלימה

מלבישה ופושטת הומה ותמה וכותבת. 

בלילה בלילה אתה הולך ממני ואני הולכת מעצמי

ונרדמת.