בריאתה של שכונת נחלת אחים בירושלים

גירסה א' בריאה בקדושה

וכל שנבראה לה שכונה זו, הא כיצד הוא? שכך תדבר האגדה וכה תאמר:

מאור שבעת הימים של בריאת העולם נלקח קמצוץ והותז אל טבורה של ירושלים. נתזו הנתזים מאותו קמצוץ ונתפרדו זה מזה ובאו אל כל עבר. בארבע רוחות של העיר באו. ובאשר באו, שם נטעו להם ניצוציהם, ובאשר נטעו להם ניצוציהם, שם קמו לה לעיר שכונותיה. נתבדל לו האחד מביניהם וניטע אל מחוץ לגבולותיה של עיר. באו עליו ניצוצות משכונותיה של עיר ושאלו לו לפשר התבדלותו. אמר להם: "עד שאתם תפסתם התנחלויותיכם ולא השארתם בידי מאומה!"

אמרו לו: "הלו אחים אנחנו ונחלה אחת לנו. חלילה לנו מעשותך כזאת! סור נא ממקומך ובוא נא אלינו ונושיבך במרכזה של קדושה, בלב ליבה של העיר."

אמר להם: "לא די לי בזאת."

אמרו לו: "מה עוד תרצה?"

אמר להם: "מקום ושֵם ארצה!"

אמרו לו: "הא לך שניים אלו, כרצונך, ולבד ותחבור ממקומך אלינו. מקום לך יהיה בטבורנו, ויהיו עוברים בך כל חוצי ועוברי שכונות. ובכך נכבד יהיה מושבך מעל פנינו רם ונישא מעל ראשינו.

ובשל זכותו של מקום וכבודו, ייקרא שמך בפינו "נחלת אחים" מלשון כל האחים הם נחלתך, ונחלתך נחלת אחים היא!"

אמרו לו עוד: "ומה עכשיו?"

אמר להם: "רוצה אני!"

אמרו לו: "הרי לך המקום, הרי לך השם, ואף אלו יהיו לך לברכה!