הבונסאי

הַבּוֹנְסָאִי

חָשַׁב לוֹ הַשְׁתיל בַּעֲצִיץ הַטָרָקוֹטָה

אֲנִי לֹא אָנוּחַ וְלֹא אֶשְׁקוֹטָה

עַד שֶׁאֶשְׁתַּחְרֵר מִכִּלְאִי הַצַּר

וּבְקַרְקַע הַיַּעַר יִשְׂתָּרְגוּ שָרָשַׁי.

אָז אֶל עַל אַגְבִּיהַ רֹאשׁ

וּלְכֹל עֵבֶר זְרוֹעוֹתַי אֶפְרֹשׂ.

בְּחֵיקִי צִפּוֹרִים  יִפְצְחוּ בְּשִׁיר

וּבְצִלִּי יֶחְסוּ זָקֵן וְצָעִיר,

וּכְטוֹב לִבָּם עֲלֵיהֶם יִשְׁאוּ לִי תּוֹדָה

וְיֹאמְרוּ הָעֵץ הַזֶּה - הוּא מַמָּשׁ אַגָּדָה.

חָשַׁב הַגַּנָּן אִישׁ הַבּוֹנְסָאי:

רְאוּ מַה יָפוּ מַעֲשֵׂה יָדַי!

עַל חֻקֵּי הַטֶּבַע תִּגָּר קָרָאתִי,

יָדַי יוֹצְרוֹת פֹּה פֶּלֶא וְנֵס

עֵץ יַעַר עֲנָק אֲנִי מְנַנֵּס.

מַשְׁקֶה שָׁרָשָיו גּוֹזֵם אֶת עֲלַיו

וּלְכֹל עֵבֶר כִּרְצוֹנִי אֲכוֹפֵף עֲנָפָיו

וְצוּרָה לוֹ אֶצֹּר בְּמוֹחִי הַקּוֹדֵחַ

שֶׁכֹּל רוֹאָיו יֹאמְרוּ הֵן זֶה פֶּלֶא צוֹמֵחַ.

הָאֲמֶת יְדִידַי-אֶת שְׁנֵיהֶם אָהַבְתִּי

אֶת עֶץ הַיַּעַר וְאֶת זֶה שֶׁעִצַּבְתִּי.