חזרה ליצירות
שירים

ספינת האהבה

רפאל אל | (09/02/2007 02:06) | 89 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
זהו שיר על סיפור אהבה שלא התממש בגלל פערים תרבותיים חברתיים.
בחורה שמשייכת את עצמה למגזר החרדי שלא רק אסר עליה להיות בחברתי, אלא אף לשוחח איתי.
כל הזכויות שמורות© לרפאל אל
אמר החכם מכולם: "האהבה היא שמחה".
אך אני מצאתי אהבה עצובה,
מעבר לחלון הראווה.
 
כמו חלומות עתיקים- לעוף ולקטוף תפוחים-
הם מראש אבודים.
יש שם תמיד תקווה דחוקה,
מנסה להיאחז בקרני הפרה.
אך.. אין לה תקווה.
ואתה לצידה, רואה,
איך הגלים שוב מנצחים.
איך אנשים כואבים,
שמוצאים מרגוע בשמש הטובעת בימים-
תמיד בסוף נשטפים.
 
הם נולדו באותה ספינה,
בים של המון ואימה.
במקום שם נכרתה הברית-
בין הכאב לאהבה.
ביום בו נבראו הקשת והסערה,
החיוך והדמעה.
הנפשות שהגרילו יותר- נידונו לחיות בה-
ואהבה שמה.
 
אני עומד עתה על הסיפון, מביט אל השחור,
ורואה את הגופות,
כי בספינה שוכנות רק נפשות.
אני צופה בהן.
והן מקוטלגות לתרבויות, לפי עמים ומחשבות.
לרעים וטובים, לחוטאים ושבים.
יש אפילו גופים שולטים;
שמכתיבים לאחרים מה לומר, מה לאכול, מה לחשוב-
ומתי ואיך לאהוב.
 
גם הגופים שלנו שם מחולקים ונפרדים.
אבל זה רק שם- בים.
בין הגופים והשקרים.
רק שם תשרוד הזוועה והטשטוש.
אך כאן,
בין הנפשות, כולם שווים.
ללא מחסום, ללא קנאה ותחרות.
ללא תיעוב וניצול, ללא שקר וטמטום.
רק תבונה טהורה, נפלאה, צחורה,
כנה וישרה.
 
כאן בספינה,
יש הרבה כאב... אך גם הרבה אהבה!
כי מעת היות האדם על האדמה-
קופידון חרות על דיגלה!
 
אלף נגיעות אמכור בעד חיבוק אחד!
להראות שאני לצידך,
שאני מבין ותומך,
תמיד שם בשבילך.
אך השכינה שנולדה נשואה-
בקינאה מצווה: "לא אהיה האישה היחידה,
שרק בדמיון אהובה.
לא רק אני- לבעלי שמורה".
 
ובכול עצירה להפסקה,
אני מחפש אותך בין כולם.
כי הספינה יוצאת שוב למסע-
ואנו מתגוררים באותו התא.
אני עדיין מחפש,
כבר יותר משנה,
מאז ההפלגה האחרונה.
אך לשוא.
כי הספינה היא רק חלום.
ואת רחוקה,
הו.....
מליון שנות אור.
 
 
 

תגובות

חזרה ליצירות