אליה

שנתי הולכת רב ורך
נסתר עד נסתם עכשיו הדבר
בכר נוצתי המחר נכתב
פשר נתיבות לך באתמוליי
לא לי היתר ולו היה כאתרוג מהודר
דרך על מה עלומה
כתובה הייתה

ומה ולאן שועה השעה
הלומה מטיפטוף
חול שעון ניגר
בין תשרי לחשון
את שאון פשר הקולות אדע
את התשובות כולן
בין -לבן- או -בת- קולן
הרמתי ידיי דעתי עדיי
שתשא קולה ותומר
על חולות חימר
נכחתי נכוחה מבלי לעצב
את קצב פעימותי
חומר ביד היוצר אצבעותיי
צובעות גוונים בשמנים
קוצר ברוח
והן צובאות פתחי גן ובוסתן
הותרתי ציפור נפש על ענף
עד שהברוש יבש
או  תתאבן היא תקדים 
ותיבש בשרף
התו שלי מעולם לא נכתב
כול- כך, שכך
הזמן מזמן חלף
גם לא שיר יכיר לי במזל קלף
שעשועי אפרים
בכוס מורם לחיים
לא אצא חף מכאן
מדף לדף וההדף שהדף
עשוני לא כשיר להישאר בגן
את שירת התן המיילל
זכרתי בליל מעונן
מכול הניבים ששונן
XXX
מי שתולה על פלגי נפתוליי:
כתליי ראו שניים בלילה אחד.

שווים בתום  מחוזר שבים
חלומותי נחלמים בירחים
ניברא והיה הדבר
ילדת צחוקנו
כצחוק שרה אליה ביננו.

מרחק מדוד
חומת עמוד זקוף
הזמן בזמן גם הוא אמוד
יביט בפנינו וינוד
היה או לא יהיה
הדבר יעוד
 XXX