נערה פשוטה

מלאך בודד מהלך, ארץ מוזרה
כנפיו שבורות אך הוא מלא תקווה.
יום אחר יום מנסה המלאך לפרוש כנף
אך פצעיו טרם הגלידו.
וביום קריר ומיוחד שבו סערה הרוח והים געש
פגש המלאך בנערה פשוטה ויפת מראה אשר הבריאה את כנפיו
ישב הוא מולי סיפר לי בהתרגשות וראיתי את האור חוזר לעיניו.
הוא סיפר איך לאחר אותו יום קסום הוא פרש כנף ועלה לשמיים
לראות את כל המלאכים אשר אותם לא יכל לראות באותו זמן.
הוא פרש כנפיו עם חיוך על פניו טס מבעד לעננים
ובעודו נח על ענן עם שאר מלאכי הרקיע
נזכר הוא באותו יום שסער ליבו כגליו של הים.
אני לא אשכח איך הוא קרן מאושר שהגיע אליי כולו מתנשף, מתרגש
ובנשימה אחת מספר לי איך הוא שקע בזוג עיניה הכחולות כשמבטה חדר לתוכו
ועל הרוגע והשלווה שאט אט חיממה אותו,
הוא סיפר על חלומו להביא לך מפירות החיים
ועל רצונו למלא את שיערך בפרחים
ולנגן באוזנייך צלילים ומילים שלא הכרת.
ובזמן שהוא מספר לי על כך
הילה לבנה וטהורה החלה עוטפת אותו
יכלתי לראות את ליבו זוהר ומתרחב מבעד לגלימתו.
הוא החל מרחף בחדרי בוהק כמן התגלות אלוהית ששמעתי עליה רק באגדות
ולפתע נעלם הוא והשאיר ניצוץ אחד מאחוריו
ניצוץ שגרם לי לחשוב
ניצוץ שגרם לי להתגעגע כל כך ......אלייך הנערה
למגע שיערך שעליו לא הספיק הוא לספר
ולחיוך המושלם שכך אני אותו מתאר
פשוט געגוע גדול שמכיל בתוכו הכל.

"החיים הם המתנה הכי גדולה שקיבלנו
טעויות הם הלמידה הכי גדולה שלמדנו
השטויות שעשינו יהוו זיכרון שישאר תמיד
האושר שממנו אנו טועמים ומתענגים מפעם לפעם
והמוות שמכה בנו כמו הרעם
פיתחו את ליבכם וחייכו חיוך רחב
וכך יבוא יום ואיש את עצמו וסביבתו יאהב".