הַאֻמְנָם ?

הַאֻמְנָם ?

אֶת הַסֻּכָּר הַמָּתוֹק בְּתַחְתִּית,

הוֹתַרְתִּי בַּיָּד הַמְּבַקֶּשֶׁת לְהַשְׁאִיר יֶתֶר

לְיָמִים דְּחוּקֵי חִיּוּךְ.

אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁתִּכְנַנְתִּי לְהַשְׁלִיךְ

אֶל מִחוּץ לְמַעֲמַקֵּי  הַזִּכָּרוֹן, רוֹקַנְתִּי בִּי

וּפָנִיתִי אֶל גַּדְלוּת הַמִּלִּים, בִּקַּשְׁתִּי

שַׁלְוָה.

אָמַרְתִּי לְעַצְמִי,

וְכִי מַסְפִּיק לִפְטֹר אֶת הַזִּכָּרוֹן מֵאַשְׁמָה,

לָתוּר אַחַר תְּעוּדַת בִּטּוּחַ שֶׁלֹּא תַּעֲמֹד לְעוֹלָם

בְּהַבְטָחָתָהּ, לִפְרֹט כָּל הֲגָיֶיהָ לַמָּעוֹת קְטַנּוֹת,

לְהִתְפַּלְמְסוּת שׁוֹחֶקֶת? הִשְׁתַּקַּעְתִּי בִּי,

בְּמַחְשְׁבוֹתַי.

לוֹגֶמֶת עוֹד פִּסַּת קָפֶה מָרָה וְזוֹכֶרֶת,

תַּחַת מִשְׁקָע הַסֻּכָּר, תַּחְתִּית אֲטוּמָה,

סֵפֶל נָטוּל עַכָּבוֹת, וּמִמַּעַל,

אֲדָווֹת  פָנָטִיּוּת מִתְעַרְסְלוֹת, חוֹשְׁשׁוֹת

לְהִלָּגֵם.

כְּלוּם מַסְפִּיק לִפְטֹר עַצְמִי מֵחֶרְדָתָן,

לְהִסְתַּפֵּק בְּמִלִּים הַמִּסְתַּתְּרוֹת בְּנִבְכֵי מִשְׁפְּטֵיהֶן,

לְהֵאָטֵם לִמְצוּקַת הַסֻּכָּר, הַמַּיִם,

הֵיכָן מִסְתַּתֵּר קַו הָאֶמְצַע בֵּין דֵּעוֹתַי,  מֵחֲשָׁקַי

לַשְּׁתִיקָה?

שְׁקִיפוּת הִתְחַלְּפָה לְעָכוּר,

קִרְבָה לְהִתְנַתְּקוּת, דְּמָעוֹת לְשִׁגְרָה, 

בָּהִיתִי בְּעַצְמִי וְהִכְרַזְתִּי, לִי,

זֶה לֹא יָקְרָה בַּשֵּׁנִית,

הֶחְכַּמְתִּי.

הַאֻמְנָם ?