נס הנעורים

נֵס הַנְּעוּרִים

הָלַכְתְּ, וְצַמָּתֵךְ תְּלוּיָה עַל הַכָּתֵף. 

וּכְהֶרְגֵּלִי מִזֶּה יח' שָׁנָה,              

מַבָּטִי אֶת צַמָּתֵךְ לִטֵּף,               

בְּעֵרוּתִי, וְגַם מִתּוֹך שֵׁנָה.            

אוֹתָהּ לִטְּפָה יָדִי

בְּשׁוֹרְרִי שִׁיר עֶרֶשׂ                                 

כְּשֶׁרִיסַיִךְ יַלְדָּתִי                                   

נֶעֱצָמוֹת לָךְ חֶרֶשׁ

וּכְשֶׁגָּדַלְתְּ הַבַּת -                                   

יָצָאת בֵּין חַבְרוֹתַיִךְ.                             

אֶצְבְּעוֹתַי לְאַט                                      

טָווּ אֶת צַמּוֹתַיִךְ.                                  

וּכְשֶׁבָגַרְתְּ בִּתִּי, לְנַעֲרָה תּוֹסֶסֶת,   

וְלִפְעָמִים, גַּם עַל הוֹרֵים מַתְרֶסֶת.

תָהִיתֵי - אֵיךְ בְּרָגְזֵךְ הָיִית                      

צוֹנֶפֶת צַמָּתֵך כִּצְנֹף סוּסָה גִּזְעִית.            

וּכְשֹׁךְ הַסְּעָרֹות,

וְהַצַּמָּה שׁוּב עַל כְּתֵפֵך רוֹגַעַת,

הָיָה זֶה לִי הָאוֹת -

שֶׁלְּמוּסַר הוֹרִים, אַתְּ שׁוּב נִשְׁמַעַת.

שַׁבְתְּ קְצוּצַת שֵׂעָר.

גָּזַמְתְּ אֶת הָעֲטֶרֶת.

נִשְׁאַרְתְּ אוֹתוֹ דָּבָר,

וּבְכָל זֹאת קְצָת אַחֶרֶת.

יָדַעְתִּי אָז פִּתְאוֹם!

כִּי עֵת בַּגְרוּת בַּשַּׁעַר.

חָלְפוּ יַלְדוּת וָתֹם.

כִּי נֵס הַנְּעוּרִים - הֻתַּז בַּתַּעַר.

לָזֹאת  הֲרֵי הוֹחַלְתִּי בַּת

כִּמְעַט עֶשְׂרִים שָׁנָה

אָז לָמָּה זֶה אֲנִי נִבְעָת

וּבְעֵינִי דִמְעָה?