עכשיו את כבר נחה

עכשיו את כבר נחה

הסערה חלפה והותירה אותך

חשופת נפש זועקת 

אך שורשיך מייצבים דמותך

למולם.

ידעת

כי בטרם שקיעה

עוד ציפורניך ננעצות באור אחרון

יבליח אור נגוהות

ותראה צדקתך מלפניהם.

והנה ירדה ממעל

במלוא הדר מילותיה שכולה חום וחן

לטפה פנייך מדמעותיך

והפיחה בך רוח חיים

ואת - חיי .

חן מילותיך הגיגייך ומחשובותיך

יוכלו לגלים הסוערים

המה יתנפצו ויעלמו

ותוכלי להם ,בגופך ונשמתך.

המילים הכתובות ממך ייצאו

זכות טהורות

לעד תאמרי שלי הן , שלי

ויצאה צדקתך לאור המבקע

אפלת יום .

אספי נא דמעותיך

מחי עצב מפניך

ומי יתן ורק אושרן של מילים

ישמח ליבך ותראי בהן

אוצר אישי יקר מפז.