מיתר עלום

מיתר עלום

חָרְבוּ כְּבָר נַחֲלֵי הַדֶּמַע.

יָבְשׁוּ כָּל נַהרֲוֹת מִסְפֵּד.

בִּבְאֵר הַיָּגוֹן אֲנֵי שׁוֹמֵעַ

מֵיתָר עָלוּם רוֹטֵט רוֹעֵד.

בְּהִתְחַבֵּט בּוֹ רוּחַ עֶרֶב,

לִי יְנַגֵּן נִגּוּן עָצוּב.

עַל עֶלֶם שֶׁהֻכָּה בְּחֶרֶב,

וּלְבֵיתוֹ לֹא עוֹד יָשׁוּב.

בְּהִיר עֵינַיִם שְׁחוֹר שְׂעַר

תָּר אַרְצוֹ בַּגַּיְא, בָּהָר.

הָאָרֶץ שֶׁכָּל כָּךְ אָהַב

אָסְפָה אוֹתוֹ בִּדְמִי יָמָיו.

הוֹתִירָה לָנוּ לְמַזְכֶּרֶת

רַק מַצֵּבַת אֶבֶן גִּיר.

וּתְמוּנָה בִּשְׁחוֹר מִסְגֶּרֶת

תְּלוּיָה בַּחֶדֶר עַל הַקִּיר.

וְרוּחַ סְתָו תִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ

בַּמֵּיתָר הַמְּיֻתָּם,

תִּפְרֹט אֲזַי לְכֹל שּוֹמֵעֵ

סִפּוּר חַיָּיו שֶׁתַּם.