שירים

נחשול הזמן

 

 
         החיים הם נחשול של שאון ושל זמן,
          כמחוג הדוהר, לא עוצר לעולם.
          מחוגו מתביית על סיפרה ועל פסיק,
          הסופר כל דקה, לעולם לא מפסיק.
 
          מתקתק וצועד וחולף על ימים, 
          מקצר ללא הרף את זיו החיים.
 
          בין סיפרה ובין פסיק יש שפע של זמן,
          לסלול ולרקום חברות כמו אומן,
          חברות שתוביל אל דרך סלולה,
          כשעון המודיע על דקה ושניה.
 
          רואה איך ימים האירו באור,
          את כל שיצר כשהביט לאחור.
 
          היו רגעים חש עצמו מפקפק,
          אך ידע זה נחשול,כשעובר,מתרסק.
 
          כעת כבר הבין שבעצם הזמן,
          היא בועה חלומית שחולפת כגל,  
          ומי שתפס את הגל הראשון,
            . לא תמיד בהכרך הופך לגאון   
 
          חיים שביט.

תגובות